תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן עח
(דין תפיסה בתיקו הדבר מסור לדיינים להוציא מיד התופס או לא) על כן אין בידי להכריע בדין תיקו או בעיא דלא איפשטא רק הנני אומר בתיקו הדבר מסור לדיינים יעשו כטוב בעיניהם לפי ענין הטענות ותביעות כגון שיצרפו עוד צדדים להוציא או להחזיק וכה"ג לפי ראות עיניהם וכעין מ"ש הריב"ש ס"ס שס"ד גבי אלמנה שתפסה דיש פוסקים דמפקי' מיניה ויש פוסקים דלא מפקי' מיניה וז"ל שם וכל אלה הפוסקים מראי' פנים לדבריהם זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו ואין בידי הכריע ולהכני' ראשי בין ההרים גדולים אבל הדיין יעשה מה שעיניו רואות עכ"ל הרי שהריב"ש משום שלא ידע להכריע מסר הדבר לדיינים כן אני אומר בנדון זה, גם הב"ח בא"ע סימן ס"א כתב דצ"ע בדין תיקו שבש"ס אי מהני תפיסה והבאתי לשונו לעיל סוף סימן י"ד. (דין תפיסה בבעיא אם הוא ת"ח ומברר לפני הדיינים לפשוט הבעיא אין יכולת ביד הדיינים להוציא ממנו) אך בזה נ"ל לחלק בין תיקו או בעיא דלא איפשטא דבתיקו לא מהני שום פשיטות אבל בבעיא יאמר התופס שיש לו מקום לפשוט הבעיא מן המשנה או מברייתא או מן הש"ס ויברר לפני הדיינים דבריו ויראו הדיינים שיש טעם בדבריו אע"פ שלא נפשטה הבעיא בש"ס מועיל תפיסתו וכמ"ש מהרש"ל. אך מ"ש מהרש"ל דאפילו אינו ת"ח שיש בידו להכריע או אפילו טעם וסברא ולא יכול להציע לפנינו מ"מ מאחר שאם ת"ח מופלג שהיה יכול להכריע ולפשוט הבעיא הרשו' נתונה לו אם כן עכשיו אפילו שהוא ע"ה מכל מקום יכול לומר קים לי כדעה אחת עד כאן לשונו בזה לא נ"ל כותיה דכיון דלא נפשט הבעיא לחכמי הש"ס ונשאר הדבר להם בספק איך יאמר מי שהוא ע"ה קים לי כסברא זו בלא טעם וראי' וכן מוכח מכל הפוסקים דאין לחלק בין תיקו לבעיא ואף ע"פ שכתבתי לקמן סימן צ"ב דבפלוגתא דרבוותא אין ע"ה יוכל לומר קים לי כפוסק זה היינו משום דכיון דלאותו פוסק ברור ליה הדין כך יכול לומר אנא סבירא ליה כהאי פוסק או משום טעמא דעביד אינש דינא לנפשיה וכמו שאכתוב בסי' פ"ח אבל בבעי' דלא נפשטה כיון דעד היום לא נתברר הדין לשום אחד מחכמי הש"ס או לשום פוסק או גדול איך יאמר מי שהוא ע"ה קים לי כסברא זו בלא טעם כלל. אבל אם הוא ת"ח ומראה פנים לפשוט הבעיא יכול להיות שכל הפוסקים מודים דמהני תפיסה דלא מיירי אלא כשאין כאן לפנינו שום פשיטות משא"כ בכה"ג כן נ"ל: