תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)· רבי עזרא אלטשולר
תקנת עזרא · פרק כז
עוד תירצו התוס' באחרית דבריהם במעילה שם וז"ל, אי נמי מטבע חשיב ולא בטול עכ"ל, ומשמע ומוכח מדבריהם דס"ל דדברים החשובים מה"ת לא בטיל, דאל"כ כמו שלא הסתפקו התוס' בעצמן לומר דמטעם דשיל"מ לא בטיל משום דדשיל"מ דלא בטיל הוא רק מדרבנן ואיך יביא קרבן דהוה מה"ת חולין לעזרה כיון דמה"ת אין כאן קודש ולא מעל, ה"נ יקשה גם מטעם דבר חשוב אם לא בטיל רק מדרבנן איך יביא קרבן מעילה וע"כ דס"ל דדבר חשוב מדאורייתא לא בטיל, וע"ז תמהו כל האחרונים ובראשם הרב ברכת הזבח וזה לשונו, ולא הבינותי דבריהם דהרי הא דדבר חשוב לא בטיל ברובא אפי' באלף הוא ג"כ מדבריהם וכו' כמבואר בפ' הערל דמדאורייתא חד בתרי בטיל כל האיסורים ביבש אפי' דבר חשוב, וכך מבואר בפוסקים ובטור יו"ד סי' צ"ט וסי' ק' וכן כתבו להדיא התוס' בזבחים (דף ע"ג ע"ב) ד"ה אלא אמר רבא וכו' ע"ש ועיין בתוס' בב"מ (דף ז' ע"ב) ד"ה קפץ וכו' וצ"ע עכ"ל הבה"ז:
ובודאי דכן הוא דכל דבר שאין לו שיעור להתבטל הוא רק מדרבנן, אבל מה"ת אין לך דבר שלא יתבטל ביבש ביבש ברוב ולח בלח בששים, ואפרטם בזה כאשר תמצא ידי איה"ש אולי יהיה מזה תועלת להמעיין הישר:
א
בריה, בריה דקיי"ל דלא בטיל הוא רק מדרבנן, שכן כתב הרשב"א בתורת הבית שער ראשון בשם הרמב"ן. וכן כתב הר"ן בפרק גיד הנשה סמוך לסוף הפרק ד"ה גרסינן בגמרא עלה דהך מתניתין עיי"ש, וכ"כ הרא"ש בפ' גיה"נ סי' ל"ה, וכן כתב הרשב"א בתשובה סי' רע"א, וכן נראה מהרמב"ם בפרק ט"ז מה' מאכלות אסורות, וכ"כ התוס' בכמה דוכתי, ואמת שמדברי התוס' בב"מ (דף ו' ע"ב) ד"ה קפץ לא משמע כן וגם התוס' בע"ז דף מ' ע"א נראה דס"ל דבריה מה"ת לא בטלה ועיין בפמ"ג ליו"ד סי' פ"ג בשפ"ד ס"ק כ"ג אבל דבריהם בזה באמת צע"ג, ועיין בהגהות רצה"ח שם:
ב
בעלי חיים וה"ה אדם שנתערב באנשים לא בטלי מדרבנן. כן מבואר בהנ"ל באות הקודם, דלא כיש אחרונים שרצו לומר דאדם באדם אף מדרבנן בטילי דאין דבריהם נראים כמו שהאריך החקרי לב חיו"ד סי' פ"ט ע"ש:
ג
מחובר לקרקע לא בטיל כידוע מרש"י בגיטין (דף נ"ד ע"ב) גבי נטיעות וכ"כ הראב"ד בתומת ישרים סי' רל"ט וכ"כ הגהות מרדכי פ"ק דקדושין, והפר"ח בנימוקיו לגיטין כתב דלהרמב"ם מחובר לא חשיב ובטיל שפיר, ואולם עיין מה שכתבתי בזה לעיל ח"א פרק ח' בעזה"ש, ועיין בפרמ"ג לאו"ח סי' תס"א במשבצות סק"ד וביו"ד סי' ק"י בשפ"ד ס"ק י"ד, ואם מחובר חשוב ולא בטיל מכ"ש קרקע גופא בקרקע ודאי דלא בטיל, אבל מבואר דכ"ז הוא מדרבנן, אבל מה"ת אפי' קרקע בקרקע חד בתרי בטיל, וכאן אין להאריך יותר בזה:
ד
חתיכה הראויה להתכבד ק דבר שבמנין וכן כל דבר דלא בטיל מחמת חשיבותו, הוא רק מדרבנן ומה"ת כולם בטלים ברוב, וכ"כ הרב ארעא דרבנן באות רל"א והביא הרמב"ם פט"ז מה' מאכלות אסורות הלכה ט' ושכ"כ הארוך כלל כ"ה, וכ"כ הרב פחד יצחק הובא דבריו בעיקרי הד"ט ליו"ד סי' י"א אות ו' ע"ש:
ה
דבר המעמיד דאפי' באלף לא בטיל, הביא המג"א סי' תמ"ב סק"ט בשם או"ה דמה"ת בטיל ברוב רק מדרבנן לא בטיל, וכ"כ הפר"ח ליו"ד סי' ק' סק"ג, ומש"כ המג"א שם דמדברי הטור משמע דס"ל שהוא מה"ת כתבו האחרונים שאינו מוכרח, והרב בית מאיר לאו"ח שם האריך בזה ומסקנתו נראה ג"כ דרק מדרבנן לא בטיל לכו"ע אפי' למ"ד טעכע"כ דאורייתא ע"ש:
ו
מילתא דעבידא לטעמא דלא בטיל, הנה הפר"ח ביו"ד סי' ק' ס"ק ג' כתב דהוא מדרבנן ומה"ת בטיל כיון שיש יותר מששים, אבל בסי' צ"ח ס"ק כ"ה כתב דמה"ת לא בטיל לפ"מ דקיי"ל טעם כעיקר דאורייתא, והרב בית מאיר לאו"ח סי' תמ"ב כתב דמגמרא דחולין (דף ו') מוכח דהוה מדרבנן כדכתב האו"ה שהרי בנדה (דף מ"ז) איתא עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה חייבת בחלה דברי ר"מ ור"י משום דחלה בזמה"ז דאורייתא ודימוע דרבנן ולא אתי דימוע דרבנן ומפקע חיוב חלה דאורייתא, והרי עיסה שנתחמצה דהחימוץ לטעמא עבידא כבחולין שם ומ"מ אמרינן דהדימוע הוא רק דרבנן, והסבר הדבר דמה"ת בטיל אע"פ דטעם כעיקר דאורייתא כתב הפמ"ג בשער התערובות דכל למעלה מששים הוה טעם קלוש, ויש אחרונים שלא נחה דעתם בזה לפי שיש דברים שהחוש מעיד דיש טעם גמור אף למעלה מששים, אכן האבן העוזר באו"ח סי' תמ"ז כתב וז"ל, ונ"ל הטעם דהא טעם כעיקר לא ידעינן רק דילפינן מגיעולי מדין והתם ע"כ אין בו ששים דאין לך כלי שיהא מה שבו ששים נגד הכלי, וא"כ בגיעולי מדין לא היה ששים בזה דוקא אסור טכ"ע אכל כל שיש בו ששים שנקלש טעם האיסור שרי מדאורייתא עכ"ל:
ז
דבשיל"מ דלא בטיל נתבאר כבר בדברינו לעיל פרק כ"ד דלכו"ע הוא רק מדרבנן
סוף דבר דהתוס' בזבחים (דף ע"ג ע"ב) ד"ה אלא אמר רבא משום קבוע כתבו וז"ל, דכל דבר מדאורייתא ברובא בטיל כיון דלא ידיע ואפי' ששה דברים מאחר שנתערב ולא ידיע עכ"ל, וכן כתב הרשב"א בהרבה מקומות והר"ן והרא"ש, וכ"כ הרמב"ם כמו שציינתי לע"ל אות א', ועכ"פ דברים דלא בטילי מטעם חשיבות לא מצינו כמעט מי שיאמר דהוא מדאורייתא, וא"כ אין ספק בדבר דגם מטבע דלא בטלה מטעם חשיבות הוא ג"כ רק מדרבנן ומדאורייתא שפיר בטלה, ולפי"ז מש"כ התוס' שם במעילה דמשו"ה לא בטלה פרוטה של הקדש בתוך הכיס משום דמטבע חשוב ולא בטיל תמוה, דכיון דדאורייתא שפיר בטילה איך יוכל להביא קרבן מעילה כשהוציא הראשונה הרי הוה חולין בעזרה כמשה"ק הבה"ז: