אור ברסלב

תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)· רבי עזרא אלטשולר

פתיחה · ג

ב

מהו הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום וכו'. ואחרי שהוחלט בדעתם שגם להורות הוראות אינו יודע רצו עוד לנסותו בענין היותר קל שבקשו מרבי שיהיה "מקרא אותנו" היינו שיהא יודע פרק בדרוש המקראות, וידוע שחלק הדרוש לכל איש אשר רוח בו אין זה מעבודות קשות שבמקדש הרבנות, לדעת לעות את יעף דבר, ולכן שאלהו פסוק אחד אשר הוא סותר את עצמו מיניה וביה לכאורה ולראות מה יתרץ עליו, וכאשר ראו שגם בזה לא השיבן מאומה שפטו לפי טעותן בצדק, שלא זהו האיש אשר המה מבקשים, וגם הוא חלץ מהם והלך לו בבקר השכם:

אולם באמת ידע רבינו הקדוש את אשר לפניו והכיר את ר' לוי בר סיסי כי הוא איש האשכל, איש שהכל בו גם בקי בדינים גם בקי באיסור והיתר וגם שערי הדרוש פתוחים לפניו לרוחה, כמו שראינו אשר לרבי השיב על כל השלשה שאלות כדין וכהלכה וכראוי, והא דלא ידע בסימוניא מה להשיב להם לא היה רק בו האשם. כי בני העיר סימוניא היו אשמים יותר ממנו בדבר אשר נתעלמה ממנו הלכה במה שעשו רו בימה גדולה והושיבו אותו למעלה הימנה וטפח רוחו עליו, אבל לקושטא דמילתא היה רלב"ס חריף ובקי וראוי לאותה אצטלא דסימוניא:

ואולם זאת מודעה רבה כי לא כהבעלי-בתים שבימי חכמי הש"ס בסימוניא ועוד עיירות כמוה, הבעלי בתים בימינו אלה אשר בקרבם הרבנים יושבים דנין מורים ודורשים, כי חלילה להבע"ב שבימינו לעשות כבוד והדר לת"ח אשר הוא דן דינם מורה הוראתם ודורש להם, לעשות לו בימה גדולה ולהושיבו למעלה ממנה, פן יתנאה חלילה ותתעלם ממנו הלכה, ואדרבה כל איש פשוט שבושת פנים אין לו, הנה הוא רוכב ומנהיג ופני הדור ותמיד ישתבח בעיר אשר כן עשה, ותלמידי חכמים חפו ראשם כמו שצריך להיות ע"פ הש"ס דסוף סוטה בעיקבא דמשיחא, ולכן בימינו אלה נוכל להיות בטוח בה' כי כל רב בישראל אם אך היה לו ידיעה בתחילה לא יכשל בדבר הלכה מתוך גאוה ורמות רוחא, וגם הרבנים בימינו אלה רחוקים מר' לוי בר סיסי, ואם נכשל אחד באיזה דבר הלכה איננו משכים בבקר והולך לו חלילה לו מעשות כדבר הזה, הימים נשתנו:

גם בענין כתיבת והדפסת ספרים לא כהימים הראשונים הימים האלה, הימים הראשונים היו טובים הרבה מאלה, העתים נשתנו מאוד, עוד בימי רבינו החתם סופר היה מקום לחשוד מחברי ספרים כי עבודתם היא שלא לשמה רק לשם כבוד ולשם קניית שם גדול, ולכן משך עטו עט סופר מהיר וחתה אש וגפרית בחאו"ח סי' ר"ח על ראשי מחברי ספרים להגדיל שמם ע"ש בדבריו הנוקבים ויורדים חדרי לב, ומפרש שם מאמר הש"ס דביצה (דף ל"ח) כי סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל, וכשאמר הרי שנתערב קב שלו בתשעה קבין של חבירו יאכל הלה וחדי אחיכו עלה, אע"פ שבאמת הדין עמו עיי"ש בגמ', ועיין בדברינו בפנים בכמה פרקים בענין זה, אלא משום דהתפלל שיתקבלו דבריו ע"כ לא נתקבלו, וע"ש שהאריך בזה גם להיפך דאם יודע הוא בעצמו שכונתו לשמים מחויב הוא להפיץ מעינותיו חוצה ולבלי להיות מונע בר, ובימינו אלה כאשר אחזה לי אני כבר אין לחשוד את המחברים כי כונתם תהי לשם כבוד או לקנות שם, כי דל מאוד כבוד מחבר בימינו וביותר כבוד מחבר ספר בהלכה לא בדרוש ולא בידיעות חיצוניות, ההמוניים לא יבינו את שפתו ומה הוא שח, והלומדים די להם בספרים הישנים והנם מסתפקים במועט והדברים עתיקים, ואם כי קשה לדבר על הכלל כולו אבל בנוגע אלי כמדומה לי שלא אתפאר במה שאין בי אם אומר שאין כונתי לשם כבוד ולקנות שם שאינו שוה לי בספרי זה אשר דרכה של תורה אשר בו מלאכה הוא יותר מחכמה, והנני מקוה מ"מ כי לדידי ולדכוותי יועיל הפרי זה הרבה שכללתי בו כללים גדולים וכמה הלכתא גבירתא איכא בתוכו, והנני נותן לה' הודאה על חלקי לשעבר ומתפלל להבא שרא יארע דבר תקלה ע"י ולא אכשל בד"ה וישמחו בי חבירי, ולא יכשלו חבירי בד"ה ואשמח בהם כאמור, שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול:

ועתה צלח רכב על דבר אמת, וכתוב יושר דברי אמת, את הרשום בכתב אמת.

המחבר.

תוכן העניינים

תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה