תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לח · פסוק ז
ראב״ע פי׳ ברן יחד בעבור שיסבו סביבות נקודות הארץ ואמר כי כוכבי בקר הם המשרתי׳ ר״ל ז׳ כוכבי לכת ופי׳ כי בני אלהי׳ הם המערכות העליונות ואמר זה על י״ב מזלות, ואמר כי תנועתם היא רנתם ותרועתם והיטיב במה שפי׳ בזה הפסוק כי הראה בזה כי מלאכתו היתה מלאכת האיצטגנינות, והקמחי לעולם גונב מדברי ראב״ע במקומות אשר יראה לעצמו בהם תועלת בפירושיו עד שפי׳ בזה הפסוק כמו אב״ע אבל שונה הלשון, ואמר אחר כן וי״א כי הכוכבי׳ כחת מדברות מבינות ומהללות האל והוא אמרו ברן יחד וכו׳ וזה דרך שזכרו רבינו משה בספרו שהשמי׳ והכוכבים בעלי נפש חיה משכלות והביא רמז השמי׳ מספרים, ובאמת יש כת מן הפילוסופים שמודים בזה, ורמב״ן לא פי׳ בזה הפסוק שום דבר מעצמו אלא כפשוטו וזכר ג״כ פי׳ א״ע, וא״א שאחר שזכר עניני כדור הארץ והד׳ היסודות והחומר הראשון בא לזכור שום דבר מעניני טבעי הכוכבי׳ ויחס הרנה והשמחה לכוכבי׳ הזורחי׳ בבוקר קודם זריחת השמש כמו כוכב נוגה וכוכב צדק והושאלה להם השמחה והרנה מפני שהאורה משמחת לב האדם ומרננת אותו בינו לבין עצמו, ויריעו כל בני אלהי׳ הוא מאמר כפול כי אלהי׳ שם משותף לפעמי׳ ירצה בו הגלגלי׳ ויהיה בני האלהי׳ הכוכבים שהם הולכי׳ עם הגלגלי׳ ובחיקם עומדי׳ כגמול בחיק אמו, ודבר קרוב ג״כ לפרש בני אלהי׳ על השכלי׳ הנפרדי׳ אשר לגלגלי׳ אשר הם סבה לתנועתם וסמך להם התרועה והשמחה על שהם מכירי׳ את בוראם והם שניים במעלה ובמדרגה לבורא יתברך, והפילוסופי׳ פרסמו זה בספריהם וכנו אותם שניים.