אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק ל › פסוק כז

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק ל · פסוק כז

פסוק כה

אחר שהתחיל לספר קצת ממקריו תחת שהוא היה עושה הראוי בכל העניני׳ הוסיף ואמר כי מעיו רתחו מרוב הדאגה ולא קבלו מנוחה וכו׳ וכל בעל צרה יחשכו לו חושיו מפני שתתמעט בו החום הטבעי והרוח הנפשיי ויהיה נראה לו הדבר המאיר כאלו הוא דבר חושך, וכן הדבר הפוך במי שתגדל שמחתו בו עד שנראה לו שהאויר יהיה יותר מאיר משאר הימי׳, ולזה הענין נטה הנביא בזכרו חשכת הכוכבי׳ והשמש במפלת האומה, ועל גאולת ישראל והיה אור הלבנה כאור החמה כי כל זה משל על ריבוי השמחה והכבוד, ואם יש סכל או פתי שיפרש זה כפשוטו נאמר לו והלא האדם יתעור כשיראה לשמש רביעית שעה, ואם ישיב הסכל ויאמר כי יהיו הגופות שבעתים גם כן בכוחם ויסבלו אותה האורה, נשיב לו אם כן לא רווחנו כלום באותו התוספת ועוד מה תועלת בזאת האורה היתרה כי הכח והמופת אשר יעשה השם אמנם הוא לתועלת ולהצלת אומה או איש או למופת על דבר שעתיד להיות, אבל כל בעל שכל לא ישים ספק כי כל אלו העניני׳ אשר ידברו בהם הנביאי׳ כלם הם להפלגה ולמשל, ונשוב למקומנו ונאמר קמתי בקהל אשוע כי בימי בריאותי ותקפי הייתי קם על הקהל להתפלל ולשוע לשם ועתה אני הולך קודר.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה