תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ל · פסוק כה
אם אני הייתי אדם מיואש מעשות הראוי, כלומר שלא הייתי בוכה לימי׳ הקשי׳ והם הצרות הבאות על האדם ולא עגמה נפשי בעבור צרת האביון, היה דין ומשפט עלי כי במקו׳ הטוב שהייתי מקוה היה בא אלי הרע ותחת שאיחלה לאור יהיה בא האפל אבל לא הועילני שום דבר.