תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כב · פסוק כא
לקח אליפז בזה הפסוק דרך אחרת והוא שחתם דבריו החולקי׳ על איוב בפסוק אם לא נכחד קימנו, והוא שהיה נראה לאליפז כי דרכי השם בזה העולם אצל החכמי׳ פשוטי׳ מצד וקשי׳ מצד ועל כן הרבה איוב וחבריו לדבר בהם, עד שראוי לומר כי זה הענין בעצמו הוא העמוד אשר הספר הזה נכון עליו, ואחר שאליפז הראה דעתו בזה המענה מאוד התחיל לדבר דברי ניחומי׳ כאדם שלקח רשות מחבירו ויפטור ממנו בשלום, הסכן ענינו הרגל וניהוג כלומר שתנהיג עצמך עם האל ועם הנהגתו בזה העולם השפל כדי שתפטור ממנו בשלום כמו שאמרו ז״ל על ר׳ עקיבא בכמו אלו העניני׳ האלהים נכנס בשלום ויצא בשלום, ויהיה פי׳ ושלם ועשה עם אמונתך ודעתך שתגיע לך מהם שלום, ובהם כלומר עם האמונה הטובה והדעת הטוב תבואתך טובה בנפשך.