תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק יד · פסוק יא
[יא-יב] מי הים ילכו ממקומם למקום אתר כשהסערה תנשב בהם ותיבשם, והנהר גם כן ייבש לרוב הימי׳ כלומר שאפילו הדברי׳ החזקי׳ בטבעם והעומדי׳ קיימים כמנהגם יקבלו שינוי וחילוף לענין אחר שאינו מטבעם, והאדם אחר שימות שכוב בעפרו ולא תהיה לו שום פקידה מן הבורא שיקום ויעמוד אבל נשאר בקברו לנצח ולא יקיצו כל ימי היות השמי׳, שאין נמצא זמן בלתי שמים.