תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק יא · פסוק ז
[ז-ט] סדר לפניו בגדולת הבורא וזכר לו מעשה ידיו כמו שעשו חבריו, ואמר לו החקר אלוה תמצא, כלומר ירדת לסוף דעתו של בורא במה שברא בעולמו וידעת שיעורי הגופות העליוני׳ והתחתוני׳ וידעת גם כן תכלית האל וכוונתו בהם, גבהי שמים מה תפעל כלומר מה תפעל מתחבולה לדעת שעורם, עמקה משאול ר״ל הארץ ועמקה, ומפני שזכר הארץ אחר כן לא רצה לזכרה שני פעמי׳, כי הארץ שהיא עמוקה עד שאול תחתית, והיא ארוכה ורחבה מני ים במדתה לא תדע בקטריה ובשטחיה ובעמוקה ובארכה ושיעור הקפה, וזכר צפר לאיוב כל אלו העניני׳ לרמז לו בהם, כי בדברי׳ שהוא רואה בעיניו ומשתכל בהם תמיד אין לו ידיע כל שכן בדרכי השם הנעלמי׳ והנסתרי׳ שאין לו בהם שום ידיעה ועל כן זכר לו מהנהגת הבורא בפסוק הבא אחר זה.