תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק יא · פסוק ה
[ה-ו] מי יתן שהאל היה מדבר והיה פותח שפתיו עמך להודיעך שאתה נעדר החכמה והידיעה ויגד לך תעלומות חכמה שאין לך שום ידיעה בה ובענינה כי כפלי׳ לתושיה, תושיה היא חכמה ותורה והיה מגיד לך הבורא כי לחכמה יש דרכי׳ כפלי׳ ממה שאתה חושב, ודע כי ישה לך אלוה מעונך שאם ידעת דרכי החכמה הבורא היה מודיע לך עונך והיה משה לך מהם, כלומר שלא היה נפרע ממך עליהם לפי ריבוים וזה פירוש נאה לפי פשוטו ויהיה ישה מענין משאת מאומה, והנושה בא, והם הרבה, ויש מפרשים שהוא מענין נשה, כלומר שהבורא משכח עונותיך ולא תזכור אותם ועל כן תאמר שאתה נקי מהם, והפירוש הראשון יותר נאות לענין ויותר נכון.