תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק טו · פסוק ד
לפי דעת הרמב״ן ושאר המפרשי׳ איוב הוא המפר יראה והגורע שיחה, ושם תפר בודד אבל תפר הוא פעל יוצא וטעמו הוא מפר יראת השם באותם הדברים, והוא שאין לבני אדם תקוה בשם אחר מותם, כי בעבור זה אינם יראי׳ את השם מאחר שאינם ממתינים לקבל ממנו שכר, ושיחה ענינה התפלה ושאר דברים שאדם מתודה לפני הבורא.