תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק טו · פסוק א
[א-ג] הפסוק הראשון נאמר על דרך התמיהה, מלת יסכן אס היא כמו ערי מסכנות אז הוא כמו הערבי יסכן ליושב במקום, וטעמו מוכיח בדבר שאינו מתישב בלב, ואם תאמר שהיא מענין ותהי לו סוכנת או אל הסוכן אז אין ניאותית בזה.