תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ו · פסוק כה
[כה-כו] אחר שהקל בחביריו ולעג עליהם בא לספר בגנות תוכחתם ומוסרם יאמר מה נמרצו אמרי יושר באמת כי אמרי היושר הם חזקי׳ ואמתי׳ אבל אמריכם אינם כן אבל הם אמרי׳ חלושי׳ ואיני מודה בהם ומה יוכיח הוכח מכם רצה לומר מה התוכחת שיוכיח המוכיח בה בקבלו התוכחת מכם, הלהוכח מלים תחשבו להוכיח עמי בדברי׳ לסתור בהם כוונת רוח אמרי אדם נואש כמוני שאתוכח עמכם ותחשבו לנצח אותי במליכם, ותוכל לפרוש ולרוח אמרי נואש שדברי חבריו דומי׳ לדברי איש שאחריו נואשי׳ ושאין בהם חשיבות.