תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ו · פסוק כב
[כב-כד] שלשה אלו הפסוקי׳ יש בהם שני פירושי׳, האחד יהי׳ פירוש נקשר עם מה שלמעלה ממנה והוא הנכון, והפי׳ השני אין בו קשירה, ויהי׳ הכי אמרתי אמת אמרתי הבו לי התחלת דבור בתמיהה עם שאלה, ויהי׳ הכי אמרתי אמת אמרתי לכם אני שתתנו לי מממונכם או אמרתי לכם שתתנו שיחד בעבורי ושתמלטוני בו מיד צר בהיותי נמסר אליו, או אמרתי לכם שתפדוני מיד עריצי׳ ושבאים כשתחזיקו בי ובממוני, זה לא ביקשתי מכם אבל זה בקשתי מכם הורוני ואני אחריש, שאם לכם חכמה יתירה על חכמתי שתירו אותה לי ואני אחריש, ומה שגיתי ואם אני שוגה בדברי תבינו לי ותעמידני על דרך האמת זה הוא הפירוש האחד ואם הי׳ נקשר על מה שלמעלה ועם מה שלמטה הי׳ פי׳ נכון מאד אבל מפני שאין בה קשירה ולא דבקות אינו נכון, אבל פי׳ האמתי באלו הפסוקי׳ הוא זה והוא פירוש דבוק ונאות עם מה שלמעלה ממנה ועם מה שלמטה ממנו, אמר איוב לאליפז ולחבריו הכי אמרתי הבו באמת שאם הייתם משותפי׳ עמי בנגעי הייתי אומר לכם הבו לי כלומר תנו לי חלק בסבלנות שאני סובל והשתתפו עמי בו כמו שאמר להם זה בפסוק שעבר כי עתה הייתם לו ומכחכם שחדו בעדו וגם מכחכם כלומר מכח בשרכם תנו לי חלק לסבול עמי נגעי ויהיה זה בעבורי בנתינת שחד ואז הייתי אומר לכם ימלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני מאחר שאתם משותפי׳ עמי בסבל הנגעי׳, כי איוב הי׳ קורא צרותיו ונגעיו בשם צר ועריצי׳ על דרך ההשאלה, הורוני ואני אחריש אמר להם כיון שאתם חברי ומשותפי הייתי אומר לכם הורו לי מה יש לי לעשות ומה שגיתי הבינו לי ובדבר שאני טועה בו תהיו מביני׳ אותי, וכל מה שאמר איוב בשלשה אלו הפסוקי׳ הכל׳ הי׳ לעג ממנו בחביריו כי רצה לומר להם שהם נותנין לו תנחומין של הבל ודברי תהו ושאלו היה במקומו בסבל הנגעי׳ או משותפי׳ עמו בהם היו מפחדי׳ ונשברי׳ יותר ממנו אבל כל חכמתם היתה דברי׳ וטענות בטלות והראי׳ על מה שפירשתי לך עתה הוא מה שאמר׳ להם איוב אחר כן.