תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ו · פסוק כ
[כ-כא] זה הפסוק גם כן רמז בו לאליפז שנתן לו התקוה והבטחון ויהי׳ בשו עבר מן הקל לגזרת פעול כי בשו הי׳ משפטו למשקל שבו באו, ואמר בשו חברי על הבטח שנתנו לי, באו עדיה באו לחשוב בזאת האמונה והיא אמונת התקוה, ויחפרו קבלו בישה ממנה כי איני מאמין בה ועל כן איני רוצה לקבל מהם, כי עתה הייתם לו בא חסר מאד כחסרון בשו כי בטח ויהי׳ פירושו ולואי שעתה הייתם משותפי׳ לו לאיוב בצרותיו ובנגעיו, כי לו לפי הקרי יהי׳ כנוי על עצמו ולפי הכתב באלף יהי׳ לא, תראו חתת על דרך התמיהה ופי׳ תיראו חתת כי בהיות זה השיתוף בינינו בנגעי׳ ידעתי כי אז הייתם מתפחדי׳ ויראי׳ מן החתת, ותיראו שתהי׳ בהם יראה נוספת על יראתי מן הנגעי׳ וזה פי׳ נכון מאד.