תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ד · פסוק יד
[יד-טו] ואמר אליפז כי קראהו הקול בפחד ורעדה שיחולו על המשיג, ורוב עצמיתיו ר״ל כל עצמותיו כאשר הם רבים בגוף האדם, ורוח על פני ר״ל רוח הנבוא׳ כמו שאמר ויוציאני ברוח ה׳, ותבא בי רוח, והרבה מהם שיש במקרא שהם מזה הכת, כל אלו הסיפורי׳ הם לרמז על שדבר הנבוא׳ הוא דבר בלתי טבעי באדם וקשה עליו כשהוא מוכרח לבוא על הנביא ושאין בא לכל אדם ולכל זמן, אבל בנביאי׳ שהם בתכלית השלמות אין צריך זה ההקדמה כמשה ואליהו.