תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ד · פסוק יב
[יב-יג] וא״ו ואלו הוא וא״ו הקשירה, יגנב כלומר שדבר הנבואה תבוא בנחת כדרך הגנבה שנעשית בנחת ובדממה, ואל יטעך מה שאמרנו על הנבואה שהיא חלה ובאה על הנביא כדמות שאגת אריה כי זה הוא קודם שתחיל הנבואה וקודם שידבר השם לנביא והוא בפתיחת ענין ההשגה כמו שתמצא ביחזקאל שזכר בתחלת ההשגה ענן גדול ואש מתלקחת והנגה והברק, שמץ רמז בזה שההשגות הנבואיות לא יושגו על שלמותן, בסעפים וכ׳ כי כל אלו ההשגות הנבואיות באות במחשבות ודמיונות כדמות החלום שבא בלילה, וזאת התרדמה שזכר אליפז היא תרדמת הנבואה כמו שאמר ותרדמה נפלה על אברם ואמר בדניאל נרדם על פני ארצה.