אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק ד › פסוק ט

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק ד · פסוק ט

פסוק ז

[ט-י] הר׳ משה ב״ר נחמן זצ״ל פי׳ כי שאגת ארי׳ חסר בית וירצה לומר כי מנשמת אלוה יאבדו בשאגת אריה או ששולח בהם אריות שואגים וכפירי׳ נלתעו לטרוף אותם, ונראה לי כי שני אלו הפירושי׳ בטלי׳ ונפסדי׳ כי אחר שאמר שחורשי און הלכו לאבדון ועשו כלייה מה צורך הי׳ לאבדם בשאגת ארי׳, ועוד ששאגת הארי׳ וקול שחל אינם ממיתים בני אדם ששומעים אותם, ואחרי׳ פרשו שהוא משל על הרשעים שיהיו נאבדים בתקפם ובכחם אשר היו כאריות וככפירים, ואני אומר שאליפז אמר אל יהי׳ דבר מופלא בעיניך מה שאמרתי לך על הרשעי׳ חורשי און שהולכים לאבדוןברגע אחד וספים וכלים פתאום כי הארי׳ והשחל שהם חזקי׳ יותר משאר בעלי חיים הם נאבדים ומתים כשהבורא יתברך שמו לא יזמן להם טרפם, ליש אבד מבלי טרף ובני לביא מתפרדים מרוב רעב מאביהם והולכי׳ נאבדי׳ כי לא ישאג הארי׳ אלא בעמדו על בקשת הטרף כי אחר שהטרף בין שניו או בין רגליו אינו שואג וכן אמר הינהק פרא עלי דשא, ודוד באר זה באמרו הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם, כי באמרו הישאג ארי׳ ביער וטרף אין לו בא חסר כי משפטו לומר וטרף אין לו לבקש על דרך התימה כי כשהוא עומד על הטרף אז הוא שואג, נתעו כמו נלתעו כלומר שהתחילו מלתעותיהם לצאת, רוצה בעודם כפירי׳ ואמר זה להורות על שחוזק הרעב בכפירים וכח תאותם לבקש המזון באותו זמן שיתחילו לצאת בהם מלתעותיהם כשהם נערים וחדשי׳ בשני׳, ואע״פ שזה הפי׳ הוא נכון עם כל זה נרא׳ לי כי אינו הולך אחר כונת אליפז וגם וא״ו ואלי דבר יגונב היא וא״ו הדבקות והמשך לענין שאגת ארי׳ ולפי זה הפירוש אין שום דבקות כלל, ע״כ תשמע מה שאני מבאר לך, דע כי שני אלו הפסוקים הם התחלת מאמר והקדמה לענינים באים חלים על הנביאים בהשגתם כדמות שאגת אריה וקול השחל והקדים אליפז לזכר אלה הדברים קודם ספרו עניני הנבואה באמרי ואלו דבר יגנב ושאר הסיפור ההוא עד בואו לכוונת הנבואה שבאה לו בסעיפים מחזיונות לילה ואמרה לו האנוש וכו׳ וכן תמצא הנביאי׳ שמקדימי׳ ענין זה בהשגותיהם כאמרו אריה שאג מי לא ירא וכו׳ הקדים לזכור שאגת אריה ופחדו על הבריות קודם זכרו השגתו ונבואתו, ובפסוק אחר אמר ה׳ כאריה ישאג, ומה שזכר בזה הפסוק ושני כפירים הוא ר״ל שאז תהיה תאותם חזקה למזון כמו שפרשתי למעלה ואז תהי׳ המיתם ושאגתם חזקה ויותר מפחדת, ובני לביא יתפרדו מתפרדים לבקש טרפם ומזונם כי בין כך ובין כך הם צועקים ושואגים, וכבר אמרתי לך כי אליפז דבר דבריו במאמר כפול ואין צריך לחפש ענין לכל דבר ודבר כי אחר שזכר תנועת האריה ותנועת בני הלביא יספיק בהורא׳ על שהם נוהמי׳ ושואגים, וכל זה משל על הנבואה שהיא באה למשיגים בפחד ורעדה, ואל תונה עצמך לפרש בשני אלו הפסוקים על פני׳ אחרי׳,

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה