תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ג · פסוק יא
כלומר מאחר שלא הי׳ אפשר שדלתי בטן אמי היו סגורות יהי׳ נגזר עלי שהייתי מת ברחם אמי או גוועתי והייתי באותו רגע שיצאתי מרחם אמי בלא שום המתנה בעולם, כי הי׳ מספיק לו שהי׳ מת באחד מאלו המיתות שבקש שהיו שלש׳ בקשות והם או שלא יצא מרחם אמו אבל הי׳ מת שם או שהי׳ מת בעת הליד׳ או שהי׳ מת מיד שיצא לחוץ, וכיון לזכור בזה שלש׳ מיני׳ מן המות כמו שהם נמצאות באנשי העולם כי האנשים ימותו או מית׳ טבעית או מית׳ מקרית או מית׳ עונשית, כי כשאמר תחלה כי לא סגר דלתי בטני כיון לזכור בה מות העונש ורצ׳ לומר בזה הדבר שאמו לא תהי׳ זוכה מן השם ית׳ שתמלט מלדתה כמו שהנשי׳ מתות בשעת לדתן על אחת מן העברות כמו שאמרו זה הדבר זצ״ל וכשאמר למה לא מרחם אמות כלומר מיד שיצא מן הרחם כיון לזכר בו המית׳ הטבעית וכשאמר מבטן יצאתי ואגוע זכר בו המות המקרית והוא שהי׳ נולד בלא עתו ושלא מלאו ימיו וזה הוא המקר׳ שיקר׳ לנשי׳ או מחולשת הרחם שאין בה כח העוצר חזק או מסבות אחרות הבאות מבחוץ כמו שתקר׳ לה פחד או שתפיל או משאר הסבות והמקרים שזכרו הרופאים במיתת העובר.