אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק ג › פסוק ו

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק ג · פסוק ו

פסוק ה

אחר שדבר על היום עוד שב לדבר על הליל׳ ואמר הלילה ההוא יקחהו אפל כפל לשון למה שאמר היום ההוא יהי חשך כי החשך הוא האפל בעצמו ושניהם דבר אחד. יחד פירשוהו מענין חדוה ויתנו לו דומה ויחד יתרו, ולפי דעתי הוא נגזר מלשון הערבי שהוא לשון הקדש ושרש אחד להם כמו שזכרתי זה בפי׳ משלי על שרשי המלות הזרות, ולשון הערבי שממנו נגזר זאת המלה הוא שאומרים לגדר חד ולגדרים חדוד וירצה לומר אל יחד שהלילה ההוא לא יהיה נכנס בגדר שאר הלילות כי גדר הליל׳ הוא שתהיה משותפת עם היום לפי הנהוג הטבעי ור״ל הלילה הזה לא יהי׳ לו יום ולא יהי׳ נגדר עמו בגדר אחד. ואם יהיה זר בעיניך מה שגזרתיהו מן הערבי אני אוסיף לך בזאת המלה ביאור והוא שאפילו נאמר שמלת יחד תהיה מענין חידוד יהי׳ גם כן ענינה מענין גדר. דע כי הדבר המחודד אי אפשר שיהיה חידודו אלא בקצהו ובשפתו והקצה והגדר שוים בעניניהם אם יוקחו לפי ענינם ועל דרך ההשאלה, והוא שתאמר על דרך משל זאת הקורה או זה השלחן מקצהו ועד קצהו יש כך אמות וכן תאמר בכל שאר הדברים מאי זה דבר שיהיו, מלמד העגול העשוי ככדור אינו נכנס בזה הגדר כי הכדור אין לו לא קצה ולא קצוות כשאר הגופות אבל הוא כלו על דמיון אחד אין שיור בחלקי שטחו כי כלו ראשו ושוה בערך קצתו אל קצתו, התבאר מזה כי הקצה והגדר שוה כי תאמר קצה השלחן קנצי למלין, אם כן יהי׳ אל יחד מענין הגדר ולא יהי׳ נגזר מן הערבי אבל אני גזרתיהו מפני שבא ענינו יותר מבואר. ואל יהיה זר בעיניך היותנו גוזרים תמיד השמות והמלות מן הערבי כי זה בעוונותינו קרה לנו לקוצר שרשי לשון העברי שרובו נעדר ונאבד מאומתנו העברייה שנתמעטה ונעדרה היא וחכמתה כי אם לא היינו עושים היום זאת התחבולה וזה החיפוש לא היינו יכולים לעמוד על אמיתת שרשים ועל ענינים. ואני אביא לך משל וראייה על זה הדבר נעתם ארץ (ישעי׳ ט׳ י״ח) לפי שורש זה הפעל אין לנו גזר׳ ממלה אחרת זולתה שיוכל לדעת ענינו כי לא עממוהו ויועם זהב אם הם מזה הענין אינם מזה השרש כי שרשם עמם, ונעתם שרשו עתם, על כן בא בעל הכנפים והגיד הדבר ואמר כי נעתם ארץ ענינו נחשבה הארץ והוא נגזר מלשון הערבי שאומרים לערב עתמה, ומזה הדבר האחד תקח ראיה על האחרים שהם במקרא שאין להם גזרה אם לא מן הערבי, אבל המון עם הסכלים כשישמעו מלה אחת נגזרת מן הערבי הם בורחי׳ מזה הדעת מאוד וחושבים כי בעבור זה תהי׳ מדרגת לשוננו תחת מדרגשת אומת ישמעאל במעלה ובקדושה, ולא ירגישו אותם הפתיים כי כל אלו השרשים היו לנו בנחלה בקבלה מן האבות עד שאומת ישמעאל שהי׳ בן אברהם למד מאברהם אבינו כל אלו השרשים וזה הלשון הנקרא לשון ערבי, אבל גלותנו היום גרמה לנו שאנו צריכים ללקט אלו הגזרות והשמות תחת שלחן אומת ישמעאל וזה הגנאי אינו מגיע לגנאי גלותנו אלא כשהגיע טיפה מן הים אל שיעור מי הים, ונשוב למקומנו ונאמר כי מה שאמר במספר ירחים הוא נאות ודבק מאוד מפני ששני הדברים שוים בכוונת הענין ומפני שהחדש מחובר מן הימים כלומר שאותו היום שאמר בו יקחהו אפל לא יהי׳ נכנס במספר ירחים והזמנים המחוברים מן החדשים באמצעות הימים כי בביטולם יתבטל הזמן ומציאותו שהוא דבר שאי אפשר כי אם הי׳ היום נעדר לא היה הזמן נמצא.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה