תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ב · פסוק ז
[ז-ח] אמר שהשטן הכה את איוב בשחין רע זה השחין מין ממיני הגרב שהוא מיני׳ רבי׳ ויש ממנו מין אחר שמתחיל באבעבועות הצומחות על הבשר ומתבקעות מאליהן ונעשות קליפות שורפות העור עד שהאדם רוצ׳ להתגרד סביבם ולהתחכך בהם והם באות מליחה כמו שהתבאר ענינ׳ בספרי הרפואות. ועל כן אמר על זה ויקח לו חרש להתגרד בו, ואפשר שיהי׳ זה השחין ענינו דומ׳ לאותם הגרעיני׳ שיוצאי׳ לכל הנערים מקטנותם וקורין אותה בארצנו וירולא, ובתושקנה קורין אותם מורביליוני, ונרא׳ לי שעל כן ספר בו זה החולי ולא זכר חולי אחר משאר החליים מפני ששאר החליים מונעים הדבור באדם אבל זה המין מן החולי שנתן לאיוב אינו חולי שמפסיד על תנואות הדבור כי הגרב אינו מונע הדבור כלל ואפילו אם הי׳ אותו המין השני שזכרנו לא הי׳ מונע לו גם כן הדבור ותמצא שבעלי הגרב ידברו ברצון עם בני אדם כדי לשכך כאבם בדבריהם.