תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי
יורה דעה הלכות מליחה · שאלה א
בדבר הטלפים של רגלי בהמה שנמלחו ולא חתכו מקודם את טלפיהם ונתבשלו כך בקדירה. אם אמרינן בזה נעשה נבלה ודבוק:
תשובה
א הנה במנ"י כלל ט"ו ס"ק ל"ד כ' וז"ל ומה"ט נ"ל דאם בשלו הרגל אחר שנמלח עם טלפים ולא חתך מה שבתוך הטלפים אף שאין ברגל עצמו ס' נגד מה שבתוך הטלפים שנאסר מ"מ משערין גם שאר הדברים שבקדירה עכ"ל. מיהו ראיתי בספר חמודי דניאל (ה' מליחה אות י"ט) כ' בזה אחר שהביא שם דברי המנ"י הנ"ל. מסיים וז"ל. ונראה דה"ה כאן ברגלים. אותה הרגל אסורה. דלמא הגביה אותה לבדה חוץ לרוטב או משום דאותה חתיכה מקבלת טעם יותר כמ"ש בפמ"ג סי' ע"ב מש"ז סק"י עכ"ל והמעיין שם בספר הנ"ל יראה דמדמה אותו לדין המבואר בת"ח כלל ל"ח ד"ב לענין מליחה דכיון דרוב הפוסקים מתירים במליחה בקליפה מש"ה אם יש ס' בכל מה שנמלח ביחד שרי ולא אמרינן חתיכה נעשה נבלה להצריך ס' נגד כל החתיכה שהאיסור דבוק בה. ומ"מ אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה אסורה אם אין בה ס' נגד האיסור משום דדלמא נמלחה לבדה ואסורה עכ"ל הת"ח. וא"כ ה"נ אף שהמנ"י הנ"ל כ' להקל בזה לצרף ולשער גם מה שבקדירה נגד מה שבטלפים כיון דדעת הרבה פוסקים להתיר מה שבטלפים מש"ה זה מהני לענין שאר הקדירה אבל גוף הרגל אסורה כמו התם במליחה:
ב ואני אענה חלקי בזה דלפי דמיון הנ"ל לדין מליחה שבת"ח הנ"ל. א"כ פוק חזי מ"ש הרב בפמ"ג (שפ"ד סי' צ"ב ס"ק ט"ז) דבאיסור דבוק וידעינן ודאי שחתיכה זו לא נמלחה לבדה. רק מונחת עם אחרות דליכא טעמא אלא משום טעם דממהר לבלוע יותר. יש להתיר אותה חתיכה לצורך שבת ולעני בד"ח שהרי הרב בת"ח היקל משום דבשאר איסורין רוב הפוסקים סוברים דלא נ"נ. ודבוק רובא דרובא אף מאן דסובר חנ"נ בשאר איסורין אפ"ה דבוק לית לי' וא"כ יש להקל ומיהו בא"י אם נמלחה בפ"ע אסור. עיין ת"ח עכ"ל. א"כ נראה דה"ה בהך דין דרגלים הנ"ל דמדמי' אותו לדין מליחה נמי דינא הכי לענין גוף הרגלים דאם יש ספק שמא הגביה אותה לבדה חוץ לרוטב אז יש לאסור הרגל לבדה. אבל אם ידוע בבירור שלא היתה פ"א חוץ לרוטב דאין טעם כ"א משום ממהר לבלוע. יש להתיר לצורך שבת וכדומה דלא נימא בזה חומרא דאיסור דבוק אף לגבי אותה חתיכה. ואף בספק נמי צ"ע לפי מ"ש הפמ"ג והחוו"ד בכמה דוכתי וכ"ה נמי דעת הט"ז סי' ע"ב סק"י וסי' צ"ב ס"ק י"ב דבאיסור דרבנן לא אמרינן לאסור מספק זה דשמא היתה פ"א חוץ לרוטב. ואף דבמש"ז סי' ע"ב סק"י כ' דמת"ח מוכח דאף באיסור דם הכבד ודם שבישלו נמי אמרינן לאסור משום האי טעמא יעו"ש. מ"מ עכ"פ לענין זה דרגלים בטלפים שאינו אלא חומרא. ודעת כמה להתיר לגמרי מה שבטלפים. נראה דודאי יש להקל בזה שלא להחמיר מספק. כן נלענ"ד. וצ"ע: