אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר קונטרס תקנות עגונות › תשובה לג

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

קונטרס תקנות עגונות · תשובה לג

תשובה לב

לאוהב נאמן חכם ככלכל ודרדע והימן שמו עולה כטוב שמן ה"ה כבוד אוה"נ ידידי דבק מאח יולד הרב המאוה"ג החריף ובקי משנתו זך ונקי המפורסים בתורה ויראת ה' אחד מיוחד בעדר והדר נ"י פ"ה ע"ה כש"ת מוהר"ר דוד טעבלי נ"י ראש ב"ד דק"ק ליסא יע"א:

הגיעני אמרותיו הנעימי' ושמחתי באמרותיו הישרי' ובנוים על קו המישור ואדני השכל נטועי' כבמסמרות קבועי' וברוב דבריו הנעימים כיון לדעתי המבוארי' בתשובתי הכתובים לפני בס"ד ולא יצאתי כעת לדון בדבר חדש כי אם להעיר את האהבה בכל מקום שאני חוזר על דבריו להעתיק אשר חדשתי מאז בס"ד וימצא אומץ לדבריו בעז"ה בדברי ח"צ דכתב דלא ניחוש לשאלה דחד וכבר כתוב לפני דתמי' עליו שהוא נגד דברי הש"ס ביבמות ד' קט"ו דקאמר לנפילה לא חיישינן וכתבו תוס' היינו דחד רק הקושיא ממסר א"כ מאי צריך אביי להשיב לא חיישינן למסר כיון דשמי' כשמי' לא מפקיד גבי' ונ"ל כיון דלא חיישינן לנפילה דחד לא נחוש לפקדון דחד ע"כ לא דמי חשש נפילה לשאלה או פקדון רק משום דשמי' כשמי' אבל אי לא"ה חיישינן אף בחד ונפילה שאני דאיכא נמי סברת מזהר זהיר בי' אולם ישבתי דברי ח"צ ע"פ דברי הרמב"ן דמפרש לרבא לא חיישינן למסר משום כאן נמצא א"כ אף לשאלה אין לנו לחוש משום כאן נמצא אבל סברות כאן נמצא אינו אלא דמשו"ה לא נחוש ליצחק אחרינא ולהכי בסתם שאלה נחוש רק לאותו ששמו כך לא נחוש והיינו כסברות ח"צ. וכתוב זה אצלי בקצרה בתשובתי שת"י מעכ"ת:

ומ"ש מעכ"ת דבכלי' דלא מושלי וודאי דלא נחוש לשאלה דחד כיון דבהם חשש שאלה נמי אינו מצוי דומה לחשש נפילה אף שסברא זו ישרה מ"מ יוכל החולק לחלוק דהא אם נבוא לחוש למה שכתב ב"ש בשם תשו' ב"י דחייש לשאלה באלו כלים משם מוכח אף לחד חיישינן דהא הב"י שם מישב הך דמצא קשור דמיירי ע"י טביעת עין ואי כה"ג לא נחוש לשאלה דחד א"צ לישב הך דקשור במכיר בט"ע דשם הווי שאלה דחד ע"כ אינו מחלק בהכי אולם הקושיא חמורה על סברות הב"ש דע"כ למ"ד סימני' דרבנן נמי הני כלי' לא מושלי דאל"כ היכי מהדרינן חמור בעדי אוכף נחוש לשאלה ע"כ אוכף לא מושלי ואם נחלק בין אוכף לכיס עכ"פ יהי' מוכח דסמכינן בשום מקום על דלא מושלי א"כ בכתביו דלא שייך שאלה נמי יש לסמוך עליהם:

אך במקום אחר כתבתי בס"ד לישב קושיא זו דלמ"ד סימני' דרבנן לא קשיא מעדי אוכף דמשכחת שהגיד סימן בחמור ועדי' באוכף א"כ אין לחוש שהשאיל האוכף למי שיש לו חמור בסימני' אלו דאתרמי שהי' לו חמור בסימני' אלו דהווי שאלה דחד אבל למ"ד סימני' דאו' ע"כ לא הגיד סימני' על החמור דאל"כ למה לי עדי אוכף ומוכח דלא מושלי אנשי אוכף ואף אם נאמר לשאלה דחד נחוש ניחא נמי למ"ד סימני' דרבנן מתוקמי שהגיד סימני' על החמור ועדים על אוכף דהא באסיפת זקני' כתב דלא תקשי מאי מהני סימני' באבידה שמא מכרו לו וידע שיש לחבירו חמור בסימן זה דז"א דמהיכן ידע שנאבד חמור בסימן זה ע"כ הוא אבד חמור בסימן זה אבל אם נחוש לשאלה יתכן כשתבע אוכפו אמר לו מה שנאבד חמורו באוכף א"כ אף למ"ד סימני' דרבנן ניחא דהרי כל החשש אי סימני' דרבנן הוא שבאמת הוא אבד חמורו רק שמא גם אחר אבד חמורו בסימן זה וכיון שיש עדי' שאוכף שלו והוא אמר שאבד חמור באוכף א"כ האיך יתכן שהשאיל האוכף דא"כ ע"כ הוא לא אבד רק החמור בלא אוכף רק שמשקר במה שאומר שהי' חמור באוכף וזה אי אפשר לומר דהאיך יאמר הסימן מהיכן ידע שנאבד לחבירו ג"כ בסימן זה חמור א"כ וודאי לא יהי' חמור בסימן כזה הולך באוכף דהא אוכף הי' ביד חבירו ולחבירו אין ידוע שיש לו חמור בסי' כזה א"כ לא ימצא חמור בסימני' ילך באוכפו ושפיר יש לסמוך על הסימן אף למ"ד סימני' דרבנן דהוא לא חש למשקר רק דאתרמי בסימן כמותו וזה אין לחוש בעידי אוכף וזה ברור ודוק:

אך על דברי הב"ש כתבתי דהמעיין בתשו' ב"י ימצא בהדיא דכתב שם לישב דברי הרא"ש דלא הביא הך דסימנים בכלי' משום דלא מושלי אינשי מהני היינו משו' דמיישב הך דמצאו קשור שמצאו ומכיר בט"ע ונאמן במגו אבל במצא הרוג ליכא מגו אבל סימן לא מהני אף בגט אף בלא מושלי וכתב ואי קשיא א"כ למה כתב הרא"ש בתשו' דיש לחוש שהשאיל כלי' ל"ל האי טעמא דזה מועיל בכלי שאינו מושלי טפו הי' לו לומר סימן לא מהני וצ"ל דלרבותא נקט דרגילות להשאיל דזה לא מהני אף למ"ד סימני' דאו' עכ"ל הרי מבואר אף דמפרש לדברי הרא"ש בכיס וארנקי לא מהני סימן כתב דהני לא מושלי ע"כ דמה שכתב מתחלה סימן לא מהני היינו משום דסימני' דרבנן ולא משו' חשש שאלה וס"ל כשיטת מהרש"א בגיטין בכלי' ליכא סימן מובהק כלל וע' בב״י שפלפל איזה סימן מובהק מהני ובמצאו מהני משו' מגו בט"ע וכתבתי בתשובתי שת"י מעכ"ת משו"ה בעגונה ט"ע לא מהני שלא שבעתן העין של המוציא ע"ש עכ"פ מבואר לב"י בתשובה נמי אין חשש שאלה בכיס וארנקי ודברי הב"ש פליאה נשגבה בעיני:

ועכ"פ לדינא אין לחוש באותן דברים דלא שייך חשש שאלה כמו בנ"ד בפאס ועדיף מכיס וארנקי דלמה ישאיל דברי' אלו ושפיר יש לסמוך ע"ז:

גם כתבתי בתשובה בס"ד זה ערך עשרי' שנה לישב דברי הש"ע דלא סתר מכיס וארנקי מגיטין להרוג כמו שהקשה הב"ש (כעין תי' שתי' מעלתו השני) דבתשובת עבודת הגרשוני כתב בנמצא הרוג אחר ג' ימי' ומכיר הכלי' אין לחוש לשאלה דאין לחוש שיתרמי שאותו שהשאיל לו הבגדי' ידמה לצורת המשאיל דחששא דנתפח רק חששא דרבנן אין לחוש לזה ע"כ ומסייע סברתו מדלא תני אע"פ שיש סימני' בכלי' אחר בבא דאין מעידין אלא עד ג' ימי' ע"כ כה"ג אין לחוש לשאלה והקשיתי עליו הא בפרק יש בכור לחד שנוי' הא דאין מעידין על פרצוף בלא חוטם הוא חששא דרבנן למה תני אע"פ שיש סימני' בכליו למה נחוש לשאלה ונדמה פרצוף בלא חוטם למי שהשאיל לו כיון דמדאו' אין חשש שידמה לפרצוף של זה:

ולפ"ז ניחא נמי דלא תקשי מאי מקשה על חשש שאלה ממצאו קשור דשמא התם לא נחוש שהשאיל לאיש שהי' לו ג"כ גט מיב"ש אחר כזה וגם שמא מיירי בלא הוחזקו ואף בהוחזקו איך מדמה לשאלה דרבי' להוכיח מזה דע"כ אינו חשש כלל שמא הוא חשש רחוק כחשש נפילה ולחד לא חיישינן ולרבים חיישינן נהי דלפי האמת אין הכרח לדברי הח"צ דשמא שאלה יש חשש טפי מנפילה ונחוש אף לחד אכתי איך המקשה דבעי לאכוחי דאין שאלה חשש כלל מנ"ל שמא הוא חשש רחוק כמו נפילה לאביי ולחד לא יחוש ולרבי' יחוש ע"כ דפריך מפרצוף פני' בלא חוטם דאין מעידין אף דמדאו' אין חשש שידמה לפרצופו ואפ"ה חש לשאלה וצריך לשנויי כיס לא מושלי אבל לאידך שנוי' בבכורות יכיר לחוד כו' ומדאו' יש חשש בפרצוף בלא חוטם אין הכרע לומר כיס לא מושלי דלא קשה ממצאו קשור די"ל לשני יב"ש בשאלה לא נחוש ובפרצוף נחוש דמדאו' יש חשש גמור שמזדמן פרצופים שווין בלא חוטם ולהכי חייש לחומרא במצא הרוג ולא נסמוך על סברות כיס לא מושלי דשמא עיקר כהך שנוי' דיכיר לחוד ולטעמא דמצאו קשור דחשש רחוק ולא נחוש כמו בשני יב"ש ופרצוף אינו חשש רחוק אבל בגט לחוש לשאלה דשני יב"ש והוא כיס ממ"נ שרי דאיזה מן התירוצי' שהוא אמת מחזירי' הגט או בכיס לא מושלי או לשני יב"ש אין לחוש בשאלה וזה ברור:

עכ"פ בנ"ד שיש סימן ברשמי' ברגל זה מכווין נגד זה הווי עכ"פ סימן אמצעי והי' לו פאס דלא מושלי אינשי דומה לשאלה דשני יב"ש אף דאי סימני' דרבנן מדאו' יש חשש שנמצא מי שיש לו פצעי' מכווני' כמותו מ"מ הא אף בהוחזקו מחזירין במצאו קשור ע"כ לאו משום דהוא מדרבנן לחוש לשני יב"ש רק חשש רחוק שישאיל לאיש שיש לו גט של יב"ש כמותו זה דומה לסימן דהוא מ"מ רחוק שישאיל לאיש כזה ובלא"ה רבים המקילין בסימן אמצעי וסימן כליו וגם בלא"ה נראה עיקר דאין לחוש לשאלה אף למ"ד סימני' דרבנן עכ"פ במאי דלא מושלי אינשי כמו שהסכי' הב"ש ואיכא סברות שאלה בדבר רחוק דחד דעתי הנמוכה מסכמת לדעתו להתיר האשה מכבלי העגון וה' יצילנו משגיאות ויראינו בתורתו נפלאו':

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה