תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
מפתחות · תקנות עגונות
א ע"ד אשה עגונה שבא ג"ע איך שנפטר שם איש לאחד ומצאו בין הכתבי' שלו אגרת אשתו אלמנה ששמה (פב"פ) וגם מבנו ששמו (פב"פ) וגם מצאו כתבים שהי' לו בשותפות בית עם אחיו בק"ק פלוני וכהיום שלחו להאשה הכתבים והכירו אותם וזו היא אשתו האלמנה אם יש להתירה מקשרי העיגון:
ב ע"ד המעשה שנסעו ג' אנשים ביחד על עגלה אחת וידוע הי' בדרך הזה הלכו בע"ש האנשים הנ"ל ונמצאו אחר ג' ימים ממיתתם והכירו אחד בט"ע ופרצוף פניו היו שלם וגם הכירו כל בגדיו ע"י סימנים מובהקים בט"ע וגם מצאו הכתבים והפאס:
ג אשה שבעלה נעלם ממנה ונמצאו בנהר שני הרוגים והוציאו אותם וניכר אחד ע"י סימנים שהי' בו וכל בגדיו שעליו והכירו שהוא הנער שהי' משרת הסוסים של בעל האשה הזאת רק האיש השני שמצאו לא היו בו שום היכר פנים רק המכנסים והזאקין והגעלי בענדליך שהיו עליו בחיים הכירו וגם אמר העד שראו הנער במלבושיו קודם והכיר אותו אח"כ בסימנים של הבגדים ובהסימנים שהיו בו בצורת הפרצוף:
ד אשה אחת שבעלה נעלם ממנה ואח"כ נמצא איש אחד בנהר בק"ק לוצק ונמצא עליו בגדים שיש בהם סימנים טובים ובגדים שאין בהם סימנים טובים ומפלפל בדברי הח"צ ותשובת מהרי"ט:
ה איש אחד הלך עם משרתו לכפר ונאבדו ואחר שמונה ימים נמצאו הרוגים (כפי הג"ע) ומונחים בנהר סמוך לאותו כפר שהלכו והכירו את משרתו היטיב ובאותו איש לא מצאו סימן רק הכירו עליו המכנסים והזאקין שלו וגם בדרך סמוך לכפר נמצא הסידור והחגורה שלו והאיש הי' מונח בקרוב אצל משרתי שנאבד עמו ביחד:
ו לע"ד הג"ע שהוגבה בעיר פלונית שהעיד איש אחד' שהיו ביחד עם ההרוג אצל אנ"ח וסיפר לו שיש לו או"א בעיר פלונית והלך אתו לעיר ונשאר האיש המעיד שם וההרוג נסע עם אנ"ח. ואח"כ מצאו איש אחד והביא אותו לעיר והכירו שהוא האיש אשר היה אתו יחד עם כל הסימנים שהי' בו. וגם עוד ג"ע שהעיד איש שמשרתו בא אליו ואמר לו שאיש פלוני נהרג רק שלא ידעו בו שום סימן ולא ידעו שם עירו ועתה באתה האשה ואומרת שמו ושהי' לו או"א בעיר וגם כל הסימנים שהי' בו. ובהג"ע לא נזכר מתי הי' ההכרה אם בתוך ג"י או לאחר ג"י וההרוג הלז מת בלא בנים ונשאר לו אח אם יש להתירה להנשא אחר החליצה ומפלפל שם אם בספק תוך ג"י הוי הכרה:
ז בדבר המעשה שאירע שאמרו נכרים שזאבים נמצאים בכפר הלז ואמרה להם אשה אחת שנאבד חייט א' והשיב שידוע להם שזאבים אכלו אותו ומצאו ממנו חתיכה בגד וגם היד שלו ראו שהזאבים גררו אותו וגם מבואר שם בהשאלה שהובא גלגולת אחת לעיר ואח"כ יצא אביו לחפש אחריו בכפר הלז ומצא הבגדים ואמר שהכירם היטב שהם של בנו וגם מצא היד עם הצפרנים והכירו שזה הוא היד של ההרוג בנו דהיינו שהי' (איבער גיוואקסין):
ח בנמצא איש אחד מת והי' בו סימן שחוטמו הי' רחב ושערותיו הי' מעורבים שתורים ולבנים והי' מסולסלים ואיש אחד הכיר כל הבגדים שלו וחותמו בט"ע:
ט עוד בענין הנ"ל להשואל הנ"ל:
י חמשה אנשים נסעו ביחד על עגלה אחת לעיר אחת ומשם נסעו למקום אחר ונאבדו והלכו אנשי העיר מהמקום ההוא וחפשו אחר חמשה ימים מעת נסעם. ומצאו חמשה ראשים עם עצמות באותו הדרך שנסעו לשם ולא הכירו אותם וחפשו עוד בעפר שבין עצמות ומצאו כים של תפילין מאיש אחד שהכירו אותו והכירו שזה הכיס של תפילין הוא מאיש הלז וגם עוד חפצים שהכירו שהוא מאיש הנ"ל:
יא בנמצא הרוג א' והכירו הבגדים בט"ע וגם מצאו אצלו אגרת מהשררה ופאס שלו מונחים קרוב אצל ההרוג ולא בתוך בגדיו אם יש לסמוך על קורבה דמוכח נגד רובא דליתא קמן:
יב לישב קושיות השואל על הב"ש סי' י"ז וקנ"ח שכתב בזמה"ז דאיכא חרם רגמ"ה י"ל דע"א אינו נאמן לומר מתה אשתך והקשה השואל דהא הוי מילת' דעל"ג:
יג עוד להרב הנ"ל שרצה להוכיח דדע' הרא"ש דביבמ' ע"א לא מהני וגם בדין גרושה שלא התחילה להניק ובדין מחזיר גרושתו ומניקה אי צריכה ז"נ:
יד בדבר ששני עדים העידו על איש א' שמת רק אחד העיד שזה שקראו אותו ביום פלוני לכהן מת ולא ידע מי הוא והעד הב' מעיד מי האיש הלז אי הוי עדותן חצי דבר או לאו:
טו ע"ד שנהגו במקום א' שהיולדת קוברים השפיר בביתם האיך לעשות עם כהנים נכנסים לשם. ועוד באשה עגונה שיושבת כמה שנים מצפית על בעלה ויש ג"ע שאיש א' העיד שראה אותו באיזה מקום והכירו ששמו פב"פ והוא בעל אשה זו ושמע שקורין אותו בשם אחר ושאל אותו אמאי שנית שמך והשיב לו מפני עלילה והאמת הי' שהמיר דתו ואח"כ ראה אותו בקראקא ואמר לו שנשא נכרית אחת ולאחר איזה שבועות נשמע הקול שמת המומר הלז ועוד העיד העד שחזר אחר עדים שהי' להם התעסקות עם המומר ויודעים שהי' יהודי קודם והי' שמו פב"פ ואח"כ המיר דתו וידעו ג"כ איזה נכרית נשא ואמרו ששמעו מאיש אחד שהעיד ששמע מחותן המומר וגם מאשתו הנכרית שאמרו במלפ"ת שהמומר מת:
טז ע"ד הג"ע שהוגבה בעיר שמת שם איש ושמו פב"פ והי' מק"ק פוזנן והעיד ע"א שאמר שם אשתו ושאמר שיש לו ב' בנים והעד הב' מעיד ששמע מאיתו שאמר שם אמו ושיש לו בן אחד. ועוד העיד א' שאמר שיש לו בן א' רק זה לא הזכיר שאמר שם אשתו ושם אמו. ועתה באתה האשה ושמה כשם שאמר העד ואומרת שיש לה בן אחד מבעלה פב"ב ושם חמותה היא פב"פ אם יש להתיר האשה הזאת כיון שיש הכחשה בין העדים:
ז איש אחד מת בלא בנים ואשתו נזקקת ליבום כי נשאר לו אח וזה כמה זמנים עבר ולא נודעו אי' הוא היבם ושלחה האשה דודו של היבם לחפש אחריו עד אשר בא לעיר אחת ושאל אותו איש אי' אתה הולך ואמר לו לחפש בן אחי שהלך לסביבות אלו זה כמה עידנים ולא נודע אי' הוא ואשת אחיו נזקקת ליבום והשיב לו זה האיש האיש הלז אשר אתה מחפש אחריו ועוד איש אחד אשר נסע עמו מכאן ביחד נהרגו שניהם אם יש בעדות זה כדאי להתיר האשה הזאת מזיקת היבום:
יח ע"ד איש אחד העיד שהלך עם כמה אנשים בספינה אחת לארץ הקדושה ונשברה הספינה ונשארו חיים איזה אנשים וגם הוא הי' מהם והנשארי' נטבעו וכשניצולו הלכו לחפש אחר האנשים הנטבעים ומצאו בכל יום כמה נפשות וביום ה' מהטביעה חפשו עוד ומצאו איש אחד והכירו שזה הוא האיש פלוני והוציאו אותו מן המים והכירו היטב אף שהחוטם שלו הי' נדחק שקורין בל"א (צו פלאטשט) מחמת שהיו מונח בפניו לארץ ועוד האנשים שהי' שמה נטבעי' הכרנו כולם. ע"כ תורף הג"ע:
יט בדין אם הוא ספק תוך ג' ימים שנחלקו הפוסקים אי הוי הכרה מעלייתא:
כ פלפול בדין אם אינו אומר העד רק סתם פלוני מת שמחולקין בזה הר"ן והריב"ש להר"ן לא הוי מל"ת ולהריב"ש הווי מל"ת:
כא פלפול בדין ה' נשים שאינן נאמנות שבצרתה כתב הרמב"ם אפילו עכשיו כשמעידה אינה צרתה ואפ"ה אינה נאמנת ובשאר נשים משמע מהרמב"ם דאם כשמעידה אינה א' מהם נאמנת מאין יצא לו חילוק זה:
כב בדין כתב שנכתב מת פב"פ שדעת הרמב"ם ז"ל שצריך שידעו שכתבו ישראל והבנת הרשב"א ז"ל מדבריו שצריך קיום ונחלקו עליו כי במקום עיגון לא בעי קיום וכן הסכים הח"מ להלכה:
מג אי עד מפי עד נאמן משום דהוי מלתא דעבידא לגלויי שזה שאמר משמו יכחישנו:
כד בדין עסק טביעה במים שאל"ס פלפול למה בתרי סהדי לא חיישינן בדדמי ובע"א חיישינן אף שאומר ששהה כדי שתצא נפשו אפ"ה חיישינן בהכרתו דאמר בדדמי:
כה ע"ד שרצה השואל לומר אי לא ראה רק שבירת הספינה ליכא בדדמי דאינו קרוב למות (עי' לעיל במפתח מתשובה י"ח ותמצא מבוקשך).
כו בדין עד מפי עד שנחלקו מהריב"ל ומהרי"ק אם תולין במלחמה שהעד הראשון אומר קברתיו:
כז ע"ד באיש אחד העיד שאמר לו איש א' ששמו פב"פ שיש לו אשה בעיר פלוני ואח"כ נודע שמת אם יש להתיר אותה האשה ע"י המעיד שאמר שזה האיש המת אמר לו שזאת אשתו:
כח בדבר אשה עגונה שלא נודע בבירור אם בעלה מת ובא ג"ע שמת הנער פלוני שיש לו אחות פה ואשה אחותו אמרה שבעלה של עגונה וזה שמת היו שני אחים מאו"א אם יש להתיר האשה הזאת כשיתברר "" שבעלה נהרג ואין לי עוד אח יותר:
כט אשה אחת מק' פין היתה עגונה ובא איש א' לפין ואמרה האשה שזה בעלה ואמרה סימנים בגופו והביאתו אצל הרב ובני עירו הכירו אותו בט"ע שזה בעלה והוא כיחש ואח"כ הודה ובקשו ממנו שיתן לה גט וכן עשה אח"כ בא האיש הזה לפרעמישלא וגם שם הכירה אותו אשה אחת עגונה שזה בעלה וכל בני העיר אמרו שזה היא מילדי פרעמישלא בעל אשה זו וגם הוא הודה שהוא מפרעמישלא ושגירש אשה זרה בק' פין עבור ממון שקיבל וכתבו הב"ד לפין ושלחו מפין שלוחים לפרעמשלא ובאו השלוחים ואמרו שהכירו אותו שהוא באמת מפין ועתה אנשי פין מחזיקים אותו שהיא מפין ואנשי פרעמישלא מחזיקים אותו שהיא מפרעימשלא מה לעשות בשני הנשים האלו [זה נראה לפע"ד תורף השאלה אך לא הי' כתובה בכתבי הגאון המחבר זצ"ל אך מתוך התשובה נראה שזו היא השאלה הנמצאת בנוב"י חאהע"ז סי' ס"ה יע"ש ומשם ידרשנו לטובה]:
ל עוד בענין הנ"ל לתרץ א"ע מה שפקפק השואל עליו:
לא בדבר אשה אחת עגונה ושוממה ויש לה בן קטן ממנו וכאשר נתוודע לה מג"ע הביאה כל בגדי' והכירה אותם שהם של בעלה גם הסידור תפילה שלו שהי' חתום שמו עליו ושם אשתו ושם בנו:
לב האריך להשיג על שו"ת ח"צ שהאריך להוכיח דלא חיישינן לשאלה היכי שיש סימנים אמצעי' בגופו:
לג עוד בענין הנ"ל:
לד ע"ד המעשה שנסעו אנשים ביחד ונשארו שני אנשים בדרך ששמם פב"פ וביקשו מאתם שיבואו על פסח להם ולא באו ולא נודע איו המה ואח"כ נכתב להם שנהרגו ב' אנשים ונסעו למקום ההוא וכבר הוציאו קוד' ביאתם איש א' מהנהר והיו מונח איזה ימים וקברוהו ואחר בואם הוציאו עוד איש אחד בפניהם וראו שלא היו לו שום חבורה רק היו לו חבורה קטנה על הראש והכירו בט"ע שהיא איש אחד מהאנשים אשר נשארו וכשרצו לקבור אותו וחפרו קבר עבורו חפרו הקבר של הראשון והכירו אותו היטב במלבושיו ובט"ע שהוא האיש הב' מהאנשים הנ"ל:
לה פלפול אם הא דבעינן שראוהו לאלתר היינו בראה הטביעה אבל בלא ראה הטביעה לא בעי לאלתר דבלא ראה הטביעה לא יטעו לומר שזה הנמצא הוא בעלה אבל בראה הטביעה יטעה הרואה להכי בעי לאלתר:
לו ישמעאל א' העיד לפני יהודי במסל"ת האיך עבדו סיפר לו כי מצא ברילקא עם י"ש של איש פב"פ מעיר פלוני שהי' מכירו והלך לאשתו ואמר לה כי מצא החביות מבעלה ואותו לא ראה ואמרה לו האשה לך וחפש אם תמצא גם אותו תשיג ממני עבור טרחתך ששה אריות ואף אם לא תמצא אותו תשיג בעד טרחתך ג' אריות והלך וחפש אחריו ומצא אותו בנהר טונא והכירו בט"ע ממש שזה פב"פ בעל האשה הנ"ל אך מיראתו אולי תתעולל האשה עליו שהוא הרגו מחמת שהביא תחילה הברילקא שלו ע"כ לקח אותו וזרקו בחזרה לנהר טונא והשיב להאשה הנ"ל לא מצאתי את בעלך. כל זה העיד היהודי לפני הבד"צ: ]