תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
הלכות כתובות · תשובה עו
עוטה כמעיל תהלה יתנהו למענה לב כתם פז לא יסולה ה"ה אוה"נ הרב המאוה"ג המופלא ומופלג חכם וסופר אשכול הכופר כש"ת מוהר"ר נחמן נ"י אב"ד דק"ק פייזר:
מכתבו הגיעני ביום ש"ק העבר וזה ימי' רבי' שלא הגיעני מאתו שום שאלה ותשובה ומעלתו כתב כי כתב לי איזה שאלות ורואה אני ששולטי' ידי זרי' במכתבו שבאי' מהכא. להתם ומהתם להכא. כי מיום אשר השבתי לי על מ"ש בענין אשתהי ולד לא הגיעני מאתו איזה דבר וכהיום נזדרזתי להשיבו מפני כבוד בדבר שאלתו אם א' נתן לחותנו משכנתא בנכייתא באתרא דלא מסלקא לנדן ומתה בתו אם יגבה החתן דמי משכנתא. בוודאי יפה כיון מעלתו לדמות לבכור בח"מ סי' רע"ח דחשוב כאלו כבר קנוי בידו ואין להשיב ע"ז לפי דברי רמ"א בתשובות פ"ט דערבות לא מהני (דלא כמ"ש בהג"ה בש"ע ע"ש) ומדייק מדברי הגהת מרדכי דאף שהעמיד ערבו' לא מהני רק משום שהאב הרוויח לטובתם ע"ש. ושם בהג"מ הזכיר נמי שהקנה לי' ע"י משכנות החוב א"כ מוכח משכנו' נמי לא מהני ובבכור משכן מטלטלי מהני דהווי מוחזקים י"ל שם מיירי שהמשכנות ביד נאמן להכי לא מהני אבל אי מסר לידו מהני ותו י"ל דס"ל משכנות אחר מתן מעות לא קני ובבכור מהני כמ"ש הש"ך באריכות. אבל במשכנות קרקע אף מאן דס"ל אי לא קנה משכון אינו נוטל פי שנים מודה דבקרקע נוטל ע"כ ס"ל דהווי קנין וזבינא ליומי' וכן יש להביא ראי' דהא הווי כזביני לענין רבית אף בלא נכייתא לרש"י שרי ולרי"ף עכ"פ אינו רבית דאו' ע"כ הווי כזביני:
ומה שפקפק מעלתו דאם הגיע זמן בחיי הבת שמא דומה לבכור שהגיע זמנו בחיי האב דאינו נוטל וודאי ל"ד כלל כמו שהרגיש מעלתו בזה דהכא כיון שפ"א הווי כבא ליד החתן מה בכך שאח"כ אינו בידו אבל בבכור צריך שיהי' בידו בשעת מיתה. ותו איך יעלה על הלב שאחר הזמן לא יגבה ותוך הזמן יגבה הא אנן אמדינן דעת האב שלא נתן רק שתהנה בתו א"כ איך אפשר שע"ז הי' סבר וקבל אם תמות קודם שיגבה ואם תמות אחר זמן לא יגבה לכן פשוט שגובה דמי המשכנתא ולכאורה י"ל אף באתרא דמסלקי דלא הווי כמכר כיון דהווי ספיקא דדינא אין מוציאי' ממנו הקרקע שממושכן בידו דקי"ל בי"ד סי' קס"ד וסי' קע"ב דאפוקי בלא זוזי היינו אפוקי מני' ע"ש הטעם דלגבי הא מהני חזקתו שזה התפיס לו הקרקע א"כ לכאורה ה"נ דקי"ל דאין מוציאי' מיד החתן אי תפס ואי נפיק בלא זוזי הווי אפוקי מני' אך נראה דהא ליתא דדווקא אם החוב הוא ברור ואין ספק שחייב לו וע"ז נתן לו המשכנתא שפיר הווי מוחזק ואין מוציאין ממנו אבל הכא שהוא ספק שמא אדעתא דהכא לא הקנה לו דאלא ע"מ שתהנה בתו הקנה לו א"כ הספק הוא בעיקר הקני' קרקע בחזקת בעלי' עומדת. וע' בס"ס תקפו הכהן מחלק הש"ך אף בשטר באופן זה שאם החוב ברור וספק בא מצד אחר הווי מוחזק משא"כ אם הספק על החוב וכאן כיון דאף שנתן שטר לא מהני ואינו גובה מספק ע"כ דחשוב ספק בגוף החוב הה"ד דמשכנתא לא מהני וזה פשוט א"כ לפי זה נאמר בענין השאלה השני' של מעלתו במקום שדין הוא להחזיר אם יש הכחשה מהיכן בא החוב אם ישבע המלוה או יטול בלא שבועה דאינו דומה לפרעון לפי מ"ש אף בשבועה אינו נאמן במשכנתא דקרקע בחזקת בעלי' עומדת אם יש ספק בגוף המשכנתא אם היא בא מנדן וי"ל שלא הקנה לו אדעתא דהכא:
ואם הוא שטר חוב נמי לכאורה נראה דאין המלוה בשטר מוחזק דאין החוב ברור דוקא בפרעון נאמן המלוה משום שטרך בידי מהבעי אבל הכא אין שייך זה וכן אמנה ורבית הלוה אינו נאמן ודי שישביעו אבל בזו שפיר י"ל שנאמן שהוא מנדן א"כ אינו מגיע לו החוב אי מתה בתו ולמה יהי' המלוה מוחזק:
אך נראה שזה דומה לסי' פ"ב באומר תנאי הי' וקיימתי ומלוה אומר שלא הי' תנאי דמלוה נאמן בשבועה ושם נמי אין הטעם משום שטרך בידי מה בעי אלו קיימת התנאי דא"כ אף בהודה שהי' תנאי ואמר לא קיימת למה פטור הלוה לימא לי' שטרך כו'. ע"כ מקיום התנאי אינו ראי' משטר שהי' תחלה צריך לקיים התנאי ואח"כ יחזיר לו השטר וזה לא רוצה להחזיר לו השטר אבל פרעון לא יפרע לו אי לא יקח השטר מידו א"כ ע"כ הטעם דמלוה נאמן שלא הי' תנאי דכיון דהחיוב הוא סתם מסתמא אומרי' שלא הי' בתנאי הה"ד הכא אינו נאמן לומר שהוא מנדן וא"כ היה תנאי בדבר שתהנה בתו. אנו אומרים שלא הי' תנאי דהיינו שהוא מחוב אחר מדכתב סתמא דאם הוא מנדן הי' לכתוב שהוא מנדן כדי שיהי' תנאי אבל אם שניהם מודים שהוא מנדן הווי כמודים שהי' תנאי דלר"ת בכל נדן יש תנאי זה א"כ שהוא דומה לתנאי דינו שהמלוה ישבע ויטול כיון שאינו עקירה לגוף השטר ישבע המלוה: