אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר הלכות גיטין › תשובה צו

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

הלכות גיטין · תשובה צו

תשובה צה

שוכן שחקים את בריתו יקים. למורה דת וחוקים שבעתים מזוקקי' ה"ה אהו' מחו' ידידי הרב המאור הגדול המופל' המפורסי' הגאון מוה' אליעזר נ״י אב"ד דק"ק קעלין והגליל (בעה"מ ס' אור חדש על מס' פסחים):

הגיעוני אמרותיו ע"י בחור עובר אורח ונהניתי משיחתו ומחמת טרדות ימי מועדי' הקדושי' טמנתי ידי בעטפי להשיב אשר שם ה' בפי. והיום פניתי אני אל לבי לדרוש בשלומו הטוב ואמרי פי יהי' לו לרצון. ואף אמרותיו אשר שלח לסלאנימע נשלח לידי. ועל דבר השאלה אשר באה בדבריו האף כי נפתח בגדולי' אחרי כי רצונו דמר לחות דעתי וחשבתי זה לדבר מצוה רבה לכן אענה חלקי אף אני וה' יוריני ויתמכני ולא אכשל בדבר הלכה ותהי משנתי סדורה וערוכה:

תורף השאלה שכ"מ שגירש את אשתו בתנאי אם ימות יהי' הגט מעכשיו ואם לא ימות יעשה מה שירצה ודעת כבוד תורתו הרמה דאין תנאי כזה מועיל וחילי' דידי' ממס' יומא דטרח הש"ס למצוא תקנ' לכ"ג דמתנ' ע"מ שאכנס לבהכ"נ דדלמא מתה ביני וביני קשה יתנה ע"מ מה שארצה אעשה מחר ואם יראה שהיא גוססת ירצה שלא יהי' גט קמייתא גט עכ"ד והמה נפלאו כי אם מתה בפלגא דעבודה הרי למפרע הווי שני בתים דגט ראשונה אינו גט והשני' שמתה היתה ביתו עד פלגא דעבודה ע"כ עלי' יתנה ע"מ שאכנס לבה"כ ואיך מיתר זה לפי דבריו. אך אפשר לקיים דבריו באופן זה דהי' להתנות על שתיהם ע"מ שארצה ולמחר אם תהיה אחת גוססת ירצה שגיטה יהיה גט וגט האחרת לא יהיה הגט וכן אם לא תמות כלל ירצה שגט של אחת לא יהי' גט וגט האחרת יהי' גט אך מ"מ לא ניחא דבשעת העבודה עכ"פ עדיין לא בירר איזה רוצה ומאיזה אינו חוזר והוי שני בתים כיון דעדיין לא רצה ובלא"ה לא ידעתי ראייתו וכי אינו מודה דיכול להתנות ע"מ שלא אחזור כמו מהיום לאחר ל' אם לא אחזור א"כ קשה קושיתו שם בוודאי והך דנ"ד שאעש' מה שארצה וודאי הי' כוונתו שאם לא יחזור דאם היה כוונתו שאח"כ יגרשה אם ירצה זה א"צ להתנות שאם ירצה יגרשה מחדש דבאותו הגט אי אפשר שירצה שתהי"אז מגורשת דהא קורעי' הגט ע"כ כוונתו באם שלא יחזור יהי' הגט וזה וודאי מהני כמו מעכשיו ולאחר למ"ד יום. דמהני בגיטין וקדושי' ובוודאי לא בעי לאתנוי' הכי דשמא לא יחזור וקאי בלא ביתו כמ"ש תוס' ע"ש ומ"ש בשם הגאון המפורסי' ש"ב אב"ד מפראג נ"י דלא מהני תנאי זה דאינו דומה לתנאי ב"ג. הנה עלה בלבי כוונת הגאון דאינו תנאי כפול דאינו דבר והפוכו דהא אף אם אומר שיהי' כמו שירצה נמי כוונתו שיהי' הגט מעכשיו אם ירצה אח"כ ואם לא ירצה לא יהי' גט א"כ הא שאמר אם מתי יהי' גט מעכשיו אינו ההיפוך מאם לא מתי דוודאי אינו נראה שיהי' דעת הגאון דאינו דומה לתנאי ב"ג דשם התנאי הי' לבטל כל המעשה וכאן תלה הדבר בבחירתו דלא מסתבר ללמוד מב"ג מה שיהי' אופן התנאי דמעשה כי הוי הכי הוירק מה שיש סברא לומר כך ילפינן כמ"ש הר"ן ואין לנו לבדות מלבנו דבר חדש. אך הי' נראה בכונתו דלא הווי דבר והפוכו ואינו תנאי כפול כתנאי ב"ג. אך לענ"ד אף משום הא לא אריא דהא מאי דס"ל לר"מ דבעי תנאי כפול היינו דל"ל מכלל לאו אתה שומע הן. ואין לנו לחדש לומר באם יעבור התנאי שיהיה המעשה בטל כמבואר פ' שבועות העדות. א"כ אם אומר אם לא מתי לא יהיה הגט ולא הזכיר אם מתי שיהיה הגט אינו גט כלל אף אם ימות דלא הזכיר שיהי' הגט אבל עכ"פ אם לא מת אינו גט הה"ד כיון שהזכיר אם לא ימות יעשה מה שירצה אינו גט אם לא ימות ואינו רוצה שזה האופן ביאר בהדיא שכל זמן שלא ירצה לא יהא גט שאמר אח"כ יצטרך רצונו ולא יועיל רצון של עכשיו וק"ל ותו גם האופן השני ביאר בהדיא דהרי אם היה אומר רק אם ימות יהי' הגט מעכשיו בוודאי אינו יכול לחזור דלשון יהא הגט משמע בלא חזרה א"כ למה יגרע כוונתו במה שאומר אם לא ימות שיעשה מה שירצה ובאם ימות הניח על הכוונה ראשונה דמעכשיו יהא הגט והרי ביאר שני האופני'. ותו הא בפ' האומר דפליגי רב ושמואל אי מעכשיו ולאחר ל' יום תנאי הווי וודאי או ספק תנאי ספק חזרה ולהכי לשמואל עד ל' יום יכול לחזור הא שם לא כפל לתנאי דאי כפל מאי ספק יש א"כ לשמואל מאי מהני תנאי אם לא יחזור עד ל' יום נימא התנאי בטל ולא יהא יכול לחזור תיכף ואמאי לשמואל תלוי עד ל' יום. ע"כ לכאורה מוכח במעכשיו א"צ תנאי כפול לדעת הרי"ף ולהחולקים צ"ל דתנאי חזרה אינו דומה לשאר תנאי דהא אם יאמר דהרי זה גיטך והרשות בידי לחזור עד ל' יום מהני דהא בידו לומר שהגט לא יחול עד לאחר ל' יום שאינו דומה לתנאי כמו כן יכול לומר אם יחזור תוך ל' שלא יהי' מועיל ויחול שלא יהי' יכול לחזור רק לאחר למ"ד יום א"כ הה"ד נ"ד. רק אפשר לומר בנ"ד כיון שלא קבע זמן אם לא ימות עד מתי יהי' יכול לחזור וכיון שהניח זה סתם הרי כל ימיו יכול לעשות מה שירצה ואינו מועיל. רק גם זה לא נהירא דוודאי אחרי שלא ימות מחולי זה אם רצה פ"א הוי גט וא"י לחזור וכן אם לא רצה פ"א. אך אם שתק אז יש לדון. עכ"פ לא בטל התנאי במה שביאר כוונתו אם לא ירצה שאינו גט. והעיקר בעיני בנ"ד בלא"ה הא ק"ל בשכ"מ אינו חוזר היינו משום גזרה דגט לאחר מיתה כפי' רש"י ורוב הפוסקי' ומדאו' שכ"מ חוזר בגיטו רק משום גזר' אפקעינהו רבנן לקידושי' א"כ לכאורה בשכ"מ שגירש אי חוזר תשתרי לכהן בעלה דהא אפקעינהו לקידושין ואינה גרושה רק כיון דמדרבנן אינו חוזר תו ליכא אומדנא שגירש כשיהי' שכ"מ דיחזור דידע מדרבנן לא יחזור א"כ גמר וגירשה אבל בנ"ד כיון שהתנה שהגט לא יהי' מועיל ויהי' הרשות בידו לחזור אף אם נאמר דתנאי אינו מועיל עכ"פ דעתו הי' שלא יהיה מועיל הגירושי' כשיעמוד רק אנן בעינן לקיום התנאי וביטול המעשה בתנאי ב"ג עכ"פ אין זה רק מדרבנן ואפקעינהו לקידושי' א"כ אין להחמיר על בעלה כהן ותו דגזירה לא שייך בתנאי דלמה יאמרו אין גט לאחר מית' כיון שהתנה ע"ש בר"ן ותו כיון דעכ"פ ליכא איסורא דאו' אין לנו להחמיר כ"כ לחוש שמא אין זה התנאי מועיל ונוכל לסמוך על הפוסקים דבמעכשיו א"צ תנאי ועל הפוסקים דהוא רק לחומרא דין תנאי ב"ג דהצריך שמואל לרווחא דמלתא ואין להחמיר בדיעבד כ"כ במידי דרבנן. ואף לשיטת תוס' שם דהך אם עמד חוזר אינו רק בתנאי ולא בסתם שכ"מ עכ"פ בתנאי אם עמד חוזר א"כ אף אם נאמר דתנאי לא הי' כהוגן מ"מ יכול לחזור. אך דמשמע שם מתוס' דלדידהו ניחא הא דאתקין שמואל בשכ"מ תנאי כפול מדינא מבואר דבעי דיני תנאי להתוס'. אך נראה דה"ט דתוס' כמ"ש הרשב"א פ' התקבל בשם תוס' דאף דמן הסתם חוזר כיון שלא התנה בדיני תנאי כדיני' גמר ומגרש והיינו אי לא עביד כדינו תנאי אבל הכא מאי הוי לי' למעבד הוא רצה שיחזור ורצה שתנאי יהי' באופן זה אם לא ירצה לא יהי' הגט הוא רצה דבר זה ואם נאמר תנאי כזה אינו כתנאי ב"ג ולא מהני הרי לא הי' בידו לעשות באופן אחר כי רצה שיהי' תלוי בבחירתו ונשאר האומדן דמהני מהתורה וגזירה ליכא הכא:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה