אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר הלכות גיטין › תשובה צ

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

הלכות גיטין · תשובה צ

הלכות גיטין

ע"ד אשה הנעצבת בק"ק סטעפאן שנתגרשה מבעלה מימי' ימימה בשם אסתר דמתקרי' עטי' (והי' ראוי לכתוב המכונה רק אין זה קפידא וגם היוצא משם הקודש ס"ל לס"ש דכותבין דמתקרי') ואח"כ ניסת לבעל ונתגרשה מבעלה השני בשם עטי' ונמצא הגט ראשון בשם הנ"ל ואבי האשה אמר ששם שלה לא היה אסתר משנולדה אולם אח"כ אמר שהוא לא היה בביתו כשקראו לה שם לכן אמר שהוא אינו יודע משם אחר רק עטי' ולא אסתר:

והנה מחו' הרב המאוה"ג דק"ק הנ"ל הראה לי מה ששקל וטרי בדין זה וראשית דבריו הי' להוכיח אם נתן אמתלא לדבריו מהני אף שנתחייב בב"ד. ובאמת זה לא הי' צריך להוכיח כי כך מבואר בסי' פ' בש"ך ס"ק ב' דכתב אפי' לא נתחייב כו'. מבואר דמיירי נמי בנתחייב. אולם אי להתם מדמינן לה א"כ ביצא מב"ד נדמה להתם ג"כ דלא מהני אמתלא. אולם הדבר פשוט דלא דמי להתם דווקא הבע"ד אינו נאמן משא"כ העד וזה מבואר בסי' כ"ט דמהני אמתלא לעדות רק שלא יהא בהיפוך מדברי' הראשוני' והטעם משום כיון שהגיד כו' ושם הפי' אמתלא אם אומר טעם למה שתק מתחלה מהני אבל הטעם למה העיד שקר לא מהני אבל פי' לדבריו יכול לומר. ובלא"ה עדו' שלא העיד בב"ד כדרך עדי' רק שאמר זה לספור בפני רב יכול לחזור וזה מבואר בא"ה סי' יו"ד בב"ש בשם תשובת הר"ן ע"ש אולם לכאורה בלא"ה מה זו שאלה וכי ס"ד דהאב נאמן לאוסרה אחרי שכבר מעשה ב״ד בידה ונתגרשה עפ"י מעב"ד מאין הרגלי' שהאב יהי' נאמן וע' תשב"ץ סי' א' ד' ה' כתב לאחר מעשה ב"ד אין שום ערעור מועיל אולם הא איכא לעיוני כיון שהדין שכותבין השמות עפ"י ע"א אפי' אשה או קרוב א"כ עכשיו שהאב מכחיש הווי חד וחד דדווקא אם הב"ד עשו עפ"י שני' אז וודאי אינו מועיל ערעור זה אבל כיון שזה כותבין עפ"י חד הווי חד וחד וא"ל כיון שבאו בזא"ז וכבר נעשה המעשה עפ"י ע"א הווי חד ותרי דכ"מ שהאמינה תורה ע"א הרי כאן תרי דאף מה דמהימן מסברא הווי כתרי אם כבר נעשה המעשה כדקאמר בכתובות ד' כ"ב הא דקאמר מת הווי כתרי כו' וע"ש בתוס' ובש"ך יו"ד סי' קכ"ז דלענ"ד נראה ברור דלא דמי להתם דווקא אם א' אומר מת וא' אומר לא מת דהאי דקאמר לא מת לא מהימן כבי תרי אף אם הוא הי' הבא מקודם להכי חשבינן לי' לגבי מאן דאמר מת כחד אבל הכא אם זה שאמר ששמה הי' עטי' ולא אסתר הי' בא מתחלה הי' הוא נאמן כבי תרי אף שזה בא מתחלה שאמר ששמה אסתר לא מהימן טפי מן זה שאמר שמה עטי':

ובזה הי' נראה ליישב ק' תוס' בכתובות שם דהקשו ל"ל דאמר לא נתגרשה אף מאן דאמר נתגרשה אינו מועיל ולפי מ"ש ניחא דמיירי שזה שאומר לא נתגרשה אומר שזה שגירשה לא הי' בעלה או שלא הי' שמו כך וכה"ג אי לאו דאיהו מכחיש להך סהדא דאמר נתגרשה ששמו כך ושזה בעלה הי' מהימן הך סהדא אבל השתא לא מהימן אף דהוא אתא מעיקרא והי' בזא"ז דהכא שניהם שוי' בנאמנו' ואוקי אתתא בחזקת אשת איש אך תי' זה לא יתכן לדעת הרמב"ם ז"ל הובא בש"ע סי' י"ז דבבת א' אם ניסת לא' מעדי' ל"ת א"כ אי אפשר לאוקמי כה"ג נהי דאין דינו כבזא"ז כיון דהם שניהם שוי' בנאמנות לא גרע מב"א ואכתי למה תצא בניסת לא' מעדים והוא נקט סתם בנתגרשה תצא משמע אף דניסת לא' מעדים לא מהני דהא לעיל בשנים אומרים מת תני לא תצא משום ניסת לא' מעדים והאיך סתם הכא תצא. ובאמת רבו החולקים על הרמב"ם ז"ל ובמקום אחר הארכתי בס"ד בכמה דרכים ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל והקרוב לפשוטו משום דאיכא תרי לישני במס' יבמות אם עד א' כשר נגד שני פסולי' הוי פלגא ופלגא או דאזלינן בתר רוב דיעות ולהך לישנא דאזלינן בתר רוב דיעות מסולק קו' הרמב"ן מעל הרמב"ם דנוקי בב"א וניסת לא' מעדים ואומרת ברי לי דא"כ הווי הוא ועד תרי נגד העד שאומר לא מת והר"ן שנחלק על רש"י דלא פי' ברי לי ממש משום דהיא מהימנא דהא לא מהני נגד שני עדים אבל נגד ע"א מהני אי אזלינן בתר רוב דיעות משא"כ הרמב"ם דפסק כהך לשנא דהוי פלגא ופלגא אתי שפיר דלא תנשא אבל אביי בעי לשנויי אף להך לשנא דאזלינן בתר רוב דיעות להכי מוכרח לשנויי בזא"ז ומיושבי' דברי הרמב"ם ז"ל:

אולם אף לדברי הרמב"ם ז"ל ניחא מה שתירצנו לעיל דדוקא בב"א דע"א אומר מת כו' ס"ל להרמב"ם דל"תי משום דאיכא חזקת אשת איש דחזקה אשה דייקא מרע להך חזקה. משא"כ בנתגרשה כה"ג אף שכתבו תוס' דאיכא חזקה דדייקא שיראה שלא יוזמו עדים או שיופסלו לענין עדי' כה"ג שמעיד שזה שמו או שזו אשתו לא שייך הזמה כיון שאומר שמכירו ופסול דגזלנות ליכא דכה"ג י"ל אף פסול נאמן בגלוי מלתא בעלמא רק ז"א דגזלן ודאי פסול אף לעדות זה כמו דפסול לומר מת ולהכי הוזכר בסי' קכ"ו דמהני אשה וקרוב ע"ש ולא גזלן. עכ"פ כיון דאינו חוששת להזמתן וגזלן לא שכיחא י"ל דמודה הרמב"ם ז"ל דתצא ודוק בכל זה. אך י"ל כיון שמעיד רק א' דייקא שמא יבואו ב' ויכחישנו תבנא לדינא דעכ"פ הווי הכא חששא דחד וחד ואסורה להנשא אך מ"מ יש לצדד להתיר דהוי ס"ס חדא אף חד וחד הוי ספק וספק שהיו שנים אז ויש לדחות זה דהוי שם חד אם שמה כך או כך וא"ל דספק א' מתיר יותר מחבירו דמשום חד וחד תצא אם לא ניסת לא' מעדים לכ"ע ומשום הך ספיקא שריא דהא ליתא דמ"מ הספק רוצה להתיר לגמרי נהי דאנו אין מאמינין לזה שאמר מת מ"מ אין בזה בגדר מתיר יותר מחבירו וזה פשוט אולם לדעת מהר"י בר ברוך בכתובות ד' כ"ו היכי שהתירו להנשא אית לה חזקת היתר א"כ בנ"ד אף דהוי חד וחד מוקמינן לה בחזקת היתר:

והנה יש לי להכריח שיטת מהר"י בר ברוך הנ"ל דכבר נתקשה הפ"י וח"צ בתשו' דפ' חזקת הבתים מבואר דטעמא דר' מנחם בר יוסי משום זילותא דבי דינא וביבמות ד' פ"ח ע"ב קאמר הא דקדשתי בפני כו' משום דר"מ בר יוסי ע"ש מבואר מדאו' תצא א"כ מאי מהני זילותא דבי דינא ולשיטת מהר"י בר"ב הנ"ל ניחא דהנה תוס' הקשו אמאי לא אמרינן אוקי אתתא בחזקת א"א ותירצו חזקה אשה דייקא מרע להך חזקה והנה שם קאי מדינא דאו' כהך דדופנו ובדאו' לא סמכינן אסברא דאשה דייקא דמשו"ה מהתורה אינה נאמנות רק משום חומר שהחמירו חכמים סמכו אאשה דייקא א"כ מדאורייתא איכא חזקת אשת איש ותצא. ותו דהא שם פי' רש"י דמיירי דאמרו העדים קיים הי' מתחלה ועכשיו מת וכן מוכרח שם דאי לא"ה לא הוי איסור כהונה ע"ש. א"כ כיון שעכשיו באמת מת בעלה ליכא סברות דדייקא דמה שנשאת מתחלה לא שייך דייקא כמ"ש תוס' פ' חזקת דהא כמה דליכא עדים דאמרו לא מת לא דייקא ותירצו דעכשיו דייקא כיון שבאו עדים עכשיו ואמרו לא מת יריאה לעמוד תחתיו והכא כיון שבאמת מת עכשיו אינה יריאה ואי משום שהיא זונה כבר מתחלה היא זונה אף אי לא תעמוד עכשיו תחתיו נמי אסורה לכהן משום מעיקרא ולא נוסף עלי' חומרא במה שתעמוד תחתיו א"כ לא דייקא והוי חזקת א"א והי' לנו לומר דתצא בבאו עדים ואח"כ ניסת. ע"כ כדברי מהר"י בר ברוך דליכא חזקת אשת איש כיון שכבר ניסת ולהכי ל"ת. וכל זה ניחא שם אבל לדידן דאיכא חזקת דייקא כו' א"כ אף באו עדים ואח"כ ניסת נמי אינו מדאו' דתצא רק מדרבנן ואז בניסת ואח"כ באו עדים ל"ת משום זילותא דבי דינא ודוק היטיב. א"כ יש ראי' להר"י בר ברוך. אך מ"מ לא נתקע עצמינו בדבר זה כיון דאיכא פלוגתא דתוס' בשם ר"י דנחלקו על הר"י בר"ביאולם כאן וודאי יש להקל כיון שעשה האב פירוש לדבריו לא גרעינן סהדותא דהך שנעשה עפ"י מעב"ד וזה ברור:

ובדבר שנשתקע שם אסתר ודאי יש לצדד אולי אז אזלא נשתקע השם וכמ"ש מעלתו ג"כ ותו דעת הספר שמות והגט פשוט להכשיר בדיעבד במקום עיגון ואין דיעבד גדול מזה שכבר ניסת אח"כ לכן יש לסמוך להתיר לאשה להנשא ואף גם זאת יש לצדד עפ"י דברי הב"ש כיון דהוא כינוי לשם אסתר דרוב נשים קורין אותן שיש להם שם עטי' בשם אסתר ליכא חשש אף בנשתקע כמ"ש הב"ש לכן הדבר ברור להתיר וה' יצילני משגיאות הכ"ד:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה