אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר דיני עריות ושניות ופסול כהונה וקהל › א

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

דיני עריות ושניות ופסול כהונה וקהל · א

דיני עריות ושניות ופסול כהונה וקהל

ע"ד המעשה שאירע בק"ק ברעזאן שקידש איש א' ונשא בחופה בתולה אחת שהיתה בת בנה של אשתו ראשונה שמתה והקדושין הי' בשגגה שלא ידע מהדין או ששכח שהיא נכד אשתו. ועמד השואל ושאל אם צריכה ממנו גט וכהיום כבר נשאת האשה הזאת לכהן והיתה השאלה איך ומה לעשות אם תצא מזה ומזה:

והנה מקור הספק הוא דקי"ל בחמותו לאחר מיתה נחלקו רש"י ורמב"ם ז"ל לדע' רמב"ם חמותו לאח' מית' הוא בכרת ומפרש הא דקאמר ביבמות דף צ"ד לר"ע איסורא מיהא איכא דה"ק דאיכא איסור כרת ורש"י ז"ל מפרש דאיסורא היינו רק לאו ואיסור ארור שוכב עם חותנתו ועוד זאת דע' הרמב"ם ז"ל דבת אשתו שוה לחמותו לענין איסור כרת דאין בה שריפה רק כרת לאחר מיתה. ולפי זה יש לבעל דין מקום לחלוק ולומר אפשר לדעת רש"י דבחמותו ליכא רק איסורא הה"ד בבת אשתו א"כ הקדושין תופסי' אך מבואר הדבר ברשב"א ז"ל דטעמא דהרמב"ם משום דכיון דעיקר עונש שריפה בדידה לא כתב רק נלמד מחמותו א"כ די' לבא מן הדין כו':

אבל לענין כרת פשיטא דאית בה כרת בחיי' ולא נילף מחמותו וכן מבואר יותר ברשב"א ורמב"ן רבו דהקשה על שיטת הרמב"ם אמאי הוי רק כרת בבת אשתו נימא דון מינה ואוקי באתרה דלענין כרת ודאי אסורא לאחר מיתה כו'. הרי מבואר כמ"ש דאם נאמר אף לענין כרת למידים מאי אוקי באתרה איכא. ותו הרי הרמב"ן ס"ל בהא דלא כרמב"ם וחמותו הוי רק איסורא ואפ"ה כתב דראוי' להיות בשריפה בבת אשתו משום דון מינה ואוקי באתרה דפסיקא לי' דלענין כרת הרי היא אסורה לאחר מיתה כמחיים וזה ברור:

רק הא קשיא לכאורה א"כ מאי הקשה הרשב"א על הרמב"ם לדידי' אמאי לא פריך הש"ס לתני אמרו לו מתה אשתך ונשא בתה כו' ולשני איסורא איכא כדמשני על חמותו וקשה מאי קושיא אף להמקשה דלא ידע דאיסורא איכא מ"מ ידע בבתה איכא כרת ולהכי לא תני נשא אשה כו' אך צ"ל דשם הקשה לשיטת הרמב"ם כיון דדעתו דאיכא כרת בחמותו ע"כ דיליף לכרת מבתה א"כ המקשה דס"ד אף בחמותו ליכא כרת ע"כ אף בתה היא כך. או להמקשה ס"ד דאין לחלק בין שריפה לכרת דלהכי לא מחלק בחמותו ולהכי ס"ד אף בבתה כך אבל לשיטת רש"י חמותו ממעטינין ולא בתה:

ועכ"פ הדבר מבואר ברמב"ן ורשב"א כמ"ש ותו אי נימא בבתה ממעטינן לגמרי אף איסורא דאורייתא מנ"ל דאיכא הא בחמותו צריך קרא אחרינא ארור שוכב עם חותנתו ומבואר בהפוסקים דאיכא איסורא דאורייתא וכן מוכח נמי דאל"כ לתני נשא בתה כסבור שמתה אשתו ולא שייך התירץ איסורא איכא וכן מבואר פ' כיצד ד' כ"א הא פסיקא לי' כו' מבואר דאיסורא מדאורייתא ומ"מ האיסור ע"כ לענין אזהרה וכרת הוי מחיים כלאחר מיתה. רק לזה י"ל דיליף אף לענין איסור מחמותו רק זה דוחק. ותו ראי' מדפריך ריש יבמות וסנהדרין כתיב ערות בתך כו' היא בת דידה קלי כו' דאל"כ ת"ל דהוי בת אשתו מאי קושיא דלמא לאחר מיתת אשתו מיירי ע"כ דאין חילוק לאזהרה וכרת. ומשום שריפה לא קשי' דלא הוזכר שריפה כאן. וכן מורה לשון הטור וש"ע דכתבו סתם אסור מדאורייתא בבת אשתו לאחר מיתה ולא הוזכר בשום א' דאינו רק לאו ע"כ יש בו כרת והכי נקטינן כיון דדעת הרמב"ם כך הוא. וכן דעת רמב"ן ורשב"א וטור וש"ע יש לסמוך עליהם ברווחא ע"ש. וכן מוכח ברש"י ותוס' ריש יבמות ד"ה בתו דכתבו ע"כ אינו מאשתו דאל"כ היינו בת אשתו קשה נימא שמתה אשתו ע"כ דלאחר מיתת אשתו נמי בתה ערוה היא וכן מתוס' ד' ט' ע"ב ד"ה בתו מאנוסתו מוכח כמ"ש ותו אמינא לרווחא דמלתא בחייבי לאוין שלא הכיר בה קי"ל דאין לה כתובה סוף אלמנה נזונות ובפ' המדיר פריך הש"ס מ"ש דאין לה כתובה ומ"ש דבעי גיטא ע"ש ומשני צריכה גט מדבריהם א"כ אף בזה י"ל כיון שלא הכיר בה דהוא רק מדרבנן צריכה גט ואז בדרבנן הלך אחר המיקל ואין להחמיר אם כבר נשאת ואין פקפוק לאסרה לכהונ' משום דעת הרמב"ם הובא בא"ה סי' ז' דחופה מחללתה מכהונה כיון שיש עדות שהיתה נדה בשעה שכנסה ולא בא עלי' וודאי לא הוי חללה דהרי טעמא דרמב"ם משום דהוי בעולה ואף שח"מ כתב דמשמע אף בנדה נתחללה באמת הניח בצ"ע ולדעתי מוכרח הדבר דהרמב"ם לא ס"ל הכי דאל"כ למה כתב בה' תרומות משום דיש חופה לפסילו' אסורה בתרומה ת"ל דהא כבעולה היא ע"כ שם מיירי אי איכא עדים שלא נבעלה וכן מוכח שם כל הסוגי' ביבמות ע"ש:

ותו אף אם דעת הרמב"ם כך ע"כ משו' לא פלוג השון חכמי' מדותיהם ואסרו כל נשואה אבלזו שאין כאן נישואין דקדושין אין תופסי' אין כאן פסול ואף לדעת תוס' משום דיש חופה לפסולו' הוי חללה כאן כיון דאין קדושין תופסי' ברור בעיני דלא שייך חופה לפסולו' הכא דהש"ס מדמה לקדושין ואינו רק בחייבי לאווין לכן לדעתי האשה זאת מותרת לבעלה השני. ואחרי כתבי תשובה זו באו לידי כתבי הגאון המפורסי' אב"ד דק"ק פראג על יבמות וכתב כמה ראיו' שכתבתי ודעתו ג"כ דאין קידושין תופסי' דהוי איסור כרת ועם כל זה לא נשענתי על בינתו וצרפתי אלי ב"ד צדק דק"ק יצו' ויצא הדבר בהיתר:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה