תפארת עוזיאל חלק ב· רבי עוזיאל מייזלש
תפראת עוזיאל השמטות
אמר המאסף בהעתק השני אשר ת"י מ"כ מכבוד חותני הרב הגדול המפורסם וכו' מו"ה צבי הירש זללה"ה מסמייעטיש. אשר קבל הכת"י מהרב הגדול הצדיק המפורסם איש אלהי מו"ה אפרים פישל אביו הגאון הקדוש המחבר ז"ל:
לפ' חיי שרה ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. וקשה מה סמיכות הוא זה. ונראה לתרץ ע"ד מוסר כי האדם בעודנו נער ורך בשנים הוא חומד לממון אפי' יש לו אוצרות של קרח רוצה הוא יותר כדאיתא בגמ' אין אדם כו' וחצי תאוותו בידו לפי שעדיין רך בשנים וסובר שעיקר הוא לאסוף ולכנוס ממון אבל כשבא לעת זקנותו וראה כי הכל הבל אינו חומד יותר לממון כי ראה כי בטלו הטוחנות ויקום לקול הצפור וזהו ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל כמו שהי' לעת זקנותו בכל ולא הי' חומד כי' הי' לו הכל וגם לעת זקנותו אין אדם חומד כו' כך בא עם כל ימיו מיום הולדו קודם הברכה כמו לאחר הברכה וזהו וה' בירך את אברהם שלא הי' לו חסרון כלום שיחמוד אפם לעבדות הבורא ב"ה וב"ש הי' כל מגמתו לעלות מעלה מעלה. וזהו ג"כ הפי' ויהי כי זקן יצחק כשבא לעת זקנתו ותכהינה עיניו מראות ע"ד לעתיד היצה"ר נדמה להם כו' ולצדיקים נדמה כהר כו' וזה ותכהין עניו מראות שתמה בחייו על מסטריקעף. שהי' תלמיד מובהק של ע"כ הצגתי' לבדנה. וזה. ההר הגבוה שכיבש וזה הי' שנתמעט עיניו מראות לחמוד. שום דבר לראש השנה והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו ויאמרו נערי המלך יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה ותהי לו סוכנת. כי ידוע דזקנה ביו"ד ובחרות ביום קרב כי ביום המשפט דימה הקב"ה א"ע לזקן וביום הנס שעושה מלחמה עם שונאו הוא נמשל לבחור כמ"ש ה' איש מלחמה ביום מלחמה נמשל לאיש וביוה"ד נמשל לזקן וזהו כוונת הפסוק מפני שיבה תקום והדרת פני זקן שתראה ללבן ולהדר את עצמך קודם שישב הקב"ה על כסא משפט ונקרא זקן וזהו ג"כ פי' אל תשליכנו לעת זקנה כי אין לנו כח לעמוד חלילה נגד המשפט ולעת שאתה יושב על כסא משפט ונקראת זקן אל תשלך אותנו וזהו ככלות כוחינו. וידוע דדוד מכונה לשכינה וידוע דרש הגמרא ויהי היום ויבואו בני אלהים כל מקום שנאמר ויהי היום זה ר"ה ויבואו בני אלהים זה מדה"ד והשטן חלילה על ישראל וזהו והמלך דוד דא הקב"ה זקן ויושב בישיבה שלמעלה לדון את העולם בא בימים הידועים וזה ר"ה הוא בא לשפוט את העולם. ויכסוהו בבגדים שאומרים לו שבניו בגדו בו ובתורתו חלילה אבל כל זה ולא יחם לו שאין משגיח ע"ז כלל. ויאמרו נערי המלך הם המשרתים המלמדים זכות על הישראל יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה היא השכינה כביכול שהיא עתה בגלות ותהי לו סוכנת שיהי' הזיווג כראוי כמו שהיתה כוונת הבריאה וה' ירחם על שכינת עוזו בב"י אמן:
הענין פתיחת ארון בימים נוראים. הוא החחבולות כידוע מדהמע"ה כשהי' ביד אבימלך ושינה, את טעמו והוריד רירו על זקנו ואמר אבימלך משוגעים הרבה יש לי ויגרשהו כך הענין כשאנו באים לפניו בימים נוראים ואנו יודעים בעצמנו שאנו חוטאים ואין לנו שום תחבולה רק פותחים דלתות המלך במרוצה בלי שום יראה ובלי שום פחד והמלך חושב שהם משוגעים ויצא בדימוס כך אנו פותחין ארון הקודש בלי שום פחד ויראה והשם ית' ב"ה חושב שהם פתאים ואינו משגיח על עונות שלנו כי ברוב אוולתנו שגינו:
בתהלים אשרי האיש ירא ה' במצותיו חפץ מאוד. הכוונה דהנה לאנשים המתלהבין בעבודתו ית' אז בעשותם איזה מצוה אז עושים בדחילו ורחימו ובמסירות נפש עד שכמעט חפצם שתצא תיכף נשמתם בעת עשיית המצוה וידוע מהש"ס כי טוב זה מלאך המות. וזה הוא אשרי האיש ירא את ה' ר"ל שכ"כ הוא ביראה הגבוה עד שבמצות חפץ ר"ל שחפץ המיתה עשיית במסירות נפש כי מאוד הוא המ"ה כמדובר:
בעזרת דצור ישראל. נשלם ספר תפארת עוזיאל:
סוף הספר