תפארת עוזיאל חלק ב· רבי עוזיאל מייזלש
דרושים והספדים על פטירת הצדיקים
ה"ה הרב הגאון הצדיק אב"ד דק"ק פרעשבורג ולהרב הגאון הקדוש מו"ה שמואל שמעלקא הלוי הורווייץ האב"ד מניקלשבורג. ולהרב הגאון מו"ה יהודה ליב האב"ד מקראקא. ולתלמידי הרב הגדול האב"ד מזעלחוב. אהרן בקוראי שמו. ועוד צדיק אחד מחותנו של איש קדוש המפורסם בחסידות בדורינו מו"ה אלימלך מלוזענסק:
במשנה הבית שנפל עליו ועל אמו יורשי הבן אומרים האם מתה ראשונה ויורשי האם אומרים הבן מת ראשון כו' מודה אני שהנכסים בחזקתן כו'. הכוונה על חורבן ביהמ"ק. הבית שנפל עליו ועל אמו. ר"ל הביהמ"ק שנפל ונחרב בעוה"ר עליו ועל אמו שהנפילה מגיע עליו על ישראל שע"י החורבן הישר אל הולכים ונדלדלים ועל אמו. יורשי הבן אומרים ר"ל כת המלמדים זכות וסנגריא על ישראל למעלה אומרים האם מתה ראשונה שכל הסיבה אינו כ"א מחמת האם דהיינו השכינה שנסתלקה מביהמ"ק כי לשון מיתה מכונה בזוהר על מי שנסתלק ממקומו וממדריגתו וכל המגיע עלינו אינו כ"א מחמת השכינה שאם לא הי' השכינה נסתלק מביהמ"ק לא הי' לאויב באפשר לכנוס בשערי ירושלים. יורשי האם אומרים ר"ל כח המלמדין חוב חלילה על ישראל דהיינו השבעים שרים שלמעלה מלמדין חוב עלינו לומר כי אנחנו חייבים בדבר כי הבן מת ראשון ר"ל שהסיבה על שהם היו רשעים ורשעים בחייהם קרוים מתים ע"כ מגיע לנו הצרה הזאת ואין הסיבה מחמת השכינה כי אלמלי היו מטיבין מעשיהם לא הי' השכינה נסתלקה מעליהם וכן גם ענין הויכוח שבין ישראל למקום ית' שהקב"ה אומר שובו אלי ואשובה עליכם ר"ל מאחר שכל עיקר החורבן הי' מתחלה ע"י מעשיכם הרעים ולא מסיבת השכינה כנ"ל ע"כ מחויב ומוטל עליכם לפתוח בתשובה תחלה וישראל אומרים השיבנו ה' אליך ונשובה כי עיקר הסיבה ע"י השכינה שנסתלקה ע"כ צריך אתה לפתוח בדבר ולשלוח למטה התעוררות התשובה. וע"ז מסיים מודה אני שהנכסין בחזקתן כי במדרש מבואר כי לשון נכסים הוא מלשון התכסות שלפעמים נתכסה מזה והולכת לזה ולזה קאמר מאחר שהויכוח הי' על הנכסים ר"ל שאם ההתכסות שנתכסה הוא ית' מישראל הי' מישראל עצמם שהם בעצמם גורמים הדבר ואם ההתכסות הי' מסיבת השכינה ע"כ בעוה"ר נשאר הדין עלינו שאנחנו מחויבים בדבר והנכסים בחזקתן שההתכסות נשאר בחזקתן ובמקומו שזה זמן זמנים טובא משמע שנחרב הבית וכלו כל הקיצין ואנחנו לא נושענו מאחר שהגרם הי' בעונינו ע"כ אינו תלוי אלא בתשובת התחתונים כמד"א אם תבעיון כו' וזה מרומז באבות מרבה נכסים מרבה דאגה ר"ל שכל מה שנתרבה ונתכסה הוא ית' מישראל אז עוד יותר מרבה דאגה על ישראל שדואגים על חורבן הבית וכמעט נתייאשו מהגאולה:
רמז בגמרא דב"ב. אמר רבה בר בר חנה אישתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי ציצותא נורא חיורתא ברישא כו' ע"ש הרמז בזה על מיתת צדיק שנתפס בעון הדור. וזה הוא האי גלא דמטבע לספינתא ר"ל כשגזירת דין הולך וסוער על העולם שדומה לספינתא כמ"ש בזוהר הק' יונה דנחית לספינתא שהכוונה על העולם שדומה לספינתא אז מתחזי כציצותא נורא חיורתא ברישא ר"ל שהאש הדין על הצדיק אף שהוא חיורתא ברישא ר"ל שהוא מוחוור ומלובן מן העונות. אעפ"כ נתפס בעון הדור. ומבואר נמי כוונה באגדתא בש"ס בכורות דף ח' בסבי דבי אתונא בשאלה ח' ששאלו אית לן ריחייא תבירא חייטו לי והשיב כריכו לי מיני' גרדי ואחייטי' כו' ע"ש הכוונה בזה דהנה כשהוא ית' רואה שהשפע נתמעט מישראל מסיבת העונות והנהר יחרב ויבש אז נתפס הצדיק בעין הדור והוא נחשב במקום הקרבן לכפר העונות ואז השפע חוזרת למקומה אמנם עיקר הקרבן הוא עזיבת החטא בשעת הקרבה והחרטה להיות נדמה לו שמה שעושין לקרבן שחיטתו ושריפתו ושאר עבודות כאלו הי' עושין בעצמותו כן כאלו הוא נשחט ונשרף ע"ג המזבח ואז הקרבן מרצה משא"כ להיפוך אין הקרבן נרצה כלל כן הענין במיתת הצדיק כשישראל חוזרין בתשובה ע"י מיתת הצדיק באומרם אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר ועי"כ חוזרין בתשובה וחרטה גמורה אז מיתת הצדיק מכפר על העולם וחוזרת השפע לקדמותה משא"כ כשאין ישראל חוזרין בתשובה עי"כ כמד"א הצדיק אבד ואין איש שם על לב אז אדרבא גורם קטרוג יותר למעלה וגורם הקטרוג למעט עוד יותר השפע וזה שרומז אית לן רחייא דתבירא ר"ל הצדיק נקרא בשם ריחיים כמ"ש רש"י ז"ל בקהלת ובטלו הטוחנות אלא ת"ח ע"ש והצדיק נשבר ר"ל שמת על עוונות ישראל כדי להחזיר השפע שנתמעט חייטו לי ר"ל האיך נתקן השפע על ידו ותמה עליו והשיב כריכו לי מיני' גרדי ואחייטי' ר"ל לפירש"י ז"ל להוציא מן הבגד עצמו חיטין והכוונה שאם הישראל לקחו חוטין מהבגד עצמו. פי' שמחמת מיתת הצדיק הם חוזרין בתשובה וזה הוא מהבגד עצמו דהיינו מן הצדיק עצמו לוקחין מוסר כנ"ל ואז נחשב כקרבן ממש ואז אחייטי' ר"ל שאז חוזרת השפע להתקן אפילו יותר מכמות שהיתה בתחלה. והנה עיקר התשובה הוא ההכנעה כמבואר בכל ספרי מוסר לקנות לעצמו מדריגת מ"ה וזה הוא הכוונה ג"כ אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר. ר"ל שאם בארזים שלהבת שלהובי דדינא נפלה על הצדיק שנמשל לארזים מה יעשו אזובי קיר שע"כ צריכין להשים על לב לחזור בתשובה ובאיזה אופן יהי' התשובה ע"כ מסיים אזובי קיר ר"ל שישפילו עצמם כאזוב ותולעת ויתכפר להם כפרש"י. ובזה שכתבתי לעיל שמיתת הצדיק כדי להחזיר השפע לקדמותא יש רמז בפסוק פ' ויחי גור ארי' יהודא מטרף בני עלית כו' כי ההספד הי' על הגאון מו"ה יהודא ליב אב"ד דק"ק קראקא.
פי' המכוון בזה הפסוק גור ארי' יהודא מטרף בני עלית. ר"ל טרף הוא לשון, השפעת פרנסה לעולם. כמד"א הטריפני לחם חוקי כו' ובשביל טרף בני כדי להחזיר הטרף והשפעה לישראל שנקראים בנים למקום עלית הצדיק:
ואתה בן אדם כי תאנח וגו' כי יאמרו אליך וגו' שמועה כי באה וגו' ותלכנה מים הנה באה ונהייתה. הש"ס בפ' אע"פ מפרש דאחורבן ביהמ"ק קאי. ולי נראה דקאי על מיתת צדיקים אשר יהי' אחר החורבן כ"ז שביהמ"ק לא יתבנה תהי' בלע המות לנצח וכמו שכתבנו על מאמרם כל דור שלא נבנה בימיו כו'. וזה שמועה כי באה שיהא שמועה רעה מאת מיתת הצדיקים ונמס כל לב וגו' ותלכנה מים שיבכו מאוד. ומ"מ לא יבטלו זה כי באה ונהייתה שימותו עוד גם לאחר שהורידו דמעה על צדיק הראשון ושאר רעות לא כן הוא אלא לאחר שמתעוררים בתשובה ווידוי וירוחם ולא בא שוב הרעה משא"כ רעה זו ולכך תאנח בשבירת כל הגוף:
פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך. כי כתיב מפני הרעה נאסף הצדיק ופי' א' הוא כדי שלא יבא רעה על העולם ונאסף הצדיק ומכפר על הדור ותופס הקב"ה את הצדיק כדי שיבא כל השפעות טובות על ישראל וידוע דכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה מפני שיש מסך המבדיל ע"י עבירות בינינו ובין אבינו וכשהצדיק מת נתכפר עון הדור. ואז נפתחים כל הדלתות ושערים שלמעלה וזה הפי' של הפסוק פתח לבנון דלתיך זה הדלתות של שערים שלמעלה וקאמר הנביא פתח לבנון זה ביהמ"ק שלמעל' דלתיך דלתות השערים שלמעלה ולזה קאמר הנביא ותאכל אש בארזיך כי אש אכלה כל ארזים זה הצדיקים ואז נמחל עון הדור ואין מסך העבירות המבדיל:
המקיל בסעודת הקזה מקילין לו מזונותיו איהו על חייו לא חם ונראה דקאי על מיתת ת"ח וצדיק כי הוא דמיון להקזה שמפורש בזוהר הק' ובחבורתו נרפא לנו אבל אין צריך להקל חלילה רק שיתעורר בבכי וידוי וחרטה ואם לאו מקילין לו מזונותיו כי איהו על חייו לא תם כי צדיק והת"ח הוא הנשמה שלנו כמ"ש במקום אחר וכן מצאתי במדרש הנעלם ע"פ יקוו המים ע"ש וכיון שהוא על נשמתו לא חס לבכות ולקונן כראוי כו' וגם זה נרמז שם להתעורר דלמא לא נשאר רק רביעית דם כי כבר לקינו במיתת הרבה צדיקים ואלמלא יחסר עוד חלילה יהא תוהו ובוהו לכן מתפללין לקיים בנו ת"ח הם ונשיהם ובניהם כו' וגם נרמז שם דשמואל לא הקיז כ"א בבית שיש בה שבעה לבנים בעובי הכותל ירמז למאמרם במדרש דכשהנר כבה לאחר שדלק כל השמן יפה לנר ולפתילה משא"כ כשנכבה באמצע והיינו מיתת הזקן הוא יפה לו ולעולם שיכבה משא"כ באמצע ימים חלילה וזה הרמז שהקזה היפה הוא בשבעה כו'. ע"ד ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ונראה הרמז נחש לכמה איעבר ומוליד בשבעה שנים כי אנו נבראים להתהפך חלק הרע לטוב כמד"א בכל לבבך בשני יצריך. וזה הנחש הס"א לכמה איעבר מקדושה ומוליד ניצוצי קדושה שיתהפכו ויעלו לשורשם בשבעה שנים. פי' לאחר שבעים שנה יכול האדם לתקן משא"כ מקודם (חסר תשלום המאמר) . וה' ברחמיו ישמחנו וינחמנו ויברך לנו השנים והימים וימחה דמעה מעל כל פנים. וישמח אם על הבנים אמן. כי"ר: