תפארת עוזיאל חלק א· רבי עוזיאל מייזלש
ויקרא · פרשת מצורע
וזאת תהי' וגו' או החתים בשרו מזובו טומאתו היא. פי' שהזיבה הוא גילוי הטומאה שיש באדם וזה טומאתו היא:
במשנה דשבת. מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימי'. ידוע כי פעמים ושלש יפעל אל עם גבר והנשמה הקדושה תצטרך לגלגל לזה העולם שנים או שלשה פעמים ובפעם השלישי כשלא תתקן מעשיה אין לה תקומה שוב חלילה וזה מנין לפולטת כו' ביום השלישי. פי' בפעם שלישית בגלגול שאם פולטת שאינה מתקנת דרכיה שהיא טמאה חלילה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים. פי' בפעם השלישי צריך שיהי' נכון כבר בלי חסרון אבר ושום גימגום:
והזרתם את בני ישראל מטומאתם ולא ימותו בטומאתם. פי' שהמוכיח יוכיח שלא ימותו חלילה בטומאתם אלא יעשו תשובה קודם מיתתם ע"ד שוב יום אחד לפני מיתתך ואינו יודע באיזה יום לכן יהי' בכל יום ויום בתשובה:
או יאמר והזרתם את בני ישראל מטומאתם. פי' לשון זרות שהטומאה יהא זרה אצלם ולא מקורב להם:
או יאמר והזרתם. הוא לשון זר כשהצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן וזה בא ע"י הטומאה שיש בזר ויש בחירה והצדיק בוחר בטוב. וזה והזרתם מטומאתם ע"י הטומאה יבוא להם זר ובמה יתרחקו מהטומאה ע"ז אמר ולא ימותו בטומאתם ע"ד שכתבנו לעיל שוב יום אחד לפני מיתתך נמצא כל ימיו בתשובה כנ"ל והחובות נעשים זכיות וזה והזרתם מטומאתם ע"י העוונות יהי' להם זר כשיעשו תשובה בכל יום מחמת שלא ימותו בטומאתם יחשבו בכל רגע שהוא יום לפני המיתה כמדובר:
או יאמר ועכ"פ ולא ימותו ולהמון עם מדבר שעכ"פ יראו לעשות תשובה קודם מיתתן כנ"ל: