תפארת עוזיאל חלק א· רבי עוזיאל מייזלש
במדבר · פרשת בהעלותך
ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו. נראה לפרש ע"ד הלצה דאיתא בגמרא סומא אין לו שובע וזה מה שאמרו אע"פ שהמן משתנה לכמה טעמים אעפ"כ אינם רואים שום דבר רק המן כמו סומא וזה אל המן עינינו דוקא:
שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים או דכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אותו עוגות והי' טעמו כטעם לשד השמן. והנה הדקדוק מאי מעליותא בזה השד השמן שהפסוק משבחו בזה השבח שהי' טעמו כטעם לשד השמן והנה שזה ידוע מה שניתן להם המן בכדי שיוכלו לעבוד ה' בלי שום מניעה וטרדות זמן וזימן להם כל בוקר ובוקר לבל יצטרכו לטרוד עבור מזונותיהם ומזה הטעם הי' המן משתנה לכמה טעמים שלא יהי' להם שים מניעה בעבדות ה' מחמת טרדת השגת חשקיהם בדברים אחרים הן בשר או שאר דברים אחרים והנה הצדיקים גדולים שהיו בהם שמגמתם הי' אך לעבוד ה' באמת הי' אוכלים מן כמו שירד מן השמים ולא עשו שום התפעלות עם המן מחמת שלא היו רוצים לטרוד בהבלי זמן והיו טועמים כל הטעמים שבעולם. אבל שטו העם כמו שטות שהי' משטים א"ע וזה העם דייקא שהיא מדריגה קטנה ועשו עם המן פעולות דהיינו שטחנו ברחיים או דכו במדוכה ועשו עוגות היו מטרידין א"ע בהבלי זמן וזה לא הי' מחשבת הבורא ב"ה ומחמת זה לא הי' טועמין אלא הטעם מן לשד השמן אבל הצדיקים גדולים היו טועמין כל הטעמים שבעולם:
בהפטרה יגער ה' בך השטן יגער ה' בך הבוחר בירושלים. יש לדקדק כפל למה. ותו למה בפעם הראשון הזכיר תיבת השטן ובפעם השני לא ונראה כמאמר הזוהר הק' בפ' ארבעים יכנו הוא על השטן שלעתיד ילקה אותו הוא ית' לא יוסיף פן יוסיף שהשטן הוסיף מן דילי' יותר על ציווי ית' נמצא יש שטן לשטן כמו שמסית השטן לעבור על רצון קונו והוסיף מדילי' וזה יגער ה' בך השטן פי' השטן שהוסיף ואח"כ יגער ה' בך כי יעבור השטן לגמרי כשיגע בירושלים ועד הנה הי' השטן בעילם שעי"ז הלא זה אוד קאי על יהושע כ"ג ועל כל עם ישראל מוצל מאש פי' מגיהנם שיש לנו תירוץ שע"י היצר חטאנו משא"כ אם לא הי' יצר והיינו חוטאים הי' העונש גדול משא"כ כשיבחר בירושלים במהרה בימינו ויהי' הזדככות לא נצטרך לתירוץ על היצ"ר כשלא נחטא אמן: