תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף נז:
בגמרא דבש אחד מששים במן וקשה הא בתורה כתיב גבי מן וטעמו כצפיחית בדבש הרי דמדמה מן לדבש ושמעתי לתרץ בשם הגאון רשכב"ה מו"ה העשיל ז"ל דידוע דבכל המאכלות משערין לבטל נתינות טעמם בס' וה"פ דקרא וטעמו היינו אם מן נפל לתוך איזה מאכל ונתן בו טעם דהיינו עד ששם כנגדו נמצא דכבר בטל עיקר הטעם של מן בששים עדיין היה נרגש כצפיחית בדבש בעין שלא ע"י תערובות נמצא דאדרב' מזה נלמד דדבש אחד מששים במן ודוק ודפח"ח ש"י:
בגמרא מקום שנעקרה ממנו ע"ז אומר ברוך וכו', כן תעקר מכל מקומות ישראל הנה הרי"ף לא העתיק רק הלשון דהמשנה אומר ברוך שעקר עז מארצינו ותו לא ואפשר דדעתו כהירושלמי שהביאו התוס' לעיל דף נ"ד דאינו מברך רק כשנעקרה מכל א"י וא"כ ממילא א"צ לומר נוסח זה אכן לא היה לו לפסוק כהירושלמי כיון דמבואר בש"ס דילן להיפך דהכא משמע להדיא דאעפ"י שלא נעקרה רק ממקום אחד מברך בנוסח הנ"ל וצ"ע: