תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף מה:
בתוס' ד"ה להיכן הוא חוזר וכו' למקום שפסק למר מהזן ואילך ולמר מנברך ע"כ עיין במהרש"א שהגיה ונדחק בכוונתם ולענ"ד נראה דהתוס' מפרשים פלוגתא דרב זביד ורבנן גם אליבא דרב נחמן ומ"ד חוזר לראש מנברך אע"ג דביחיד לא שייך נברך מ"מ נ"מ בשלשה שהפסיקו אכילתם לשבעה לברך בעשרה וחזרו ואכלו אח"כ דהדין הוא שיכולין לזמן יחד כמ"ש הטור בסי' ר' וכאן בלא חזרו ואכלו אח"כ פליגי רב זביד ס"ל חוזר לראש מנברך דלא פרח זימון מינייהו רק לענין אמירת אלקינו ורבנן ס"ל ממקום שפסק מהזן ואילך דלגמרי פרח זמון מנייהו כיון דלא חזרו ואכלו וגם ע"ז נאמר והילכתא למקום שפסק והיינו בלא חזרו ואכלו [ועיין במג"א סי' ר'] ובזה מיושב מ"ש התוס' לעיל ע"א ד"ה עד היכן דהילכתא כרב ששת דקי"ל כר"ש באיסורא והקשה בצל"ח דעדיפא הוי להו למימר ממה דאיתא הכא הילכתא למקום שפסק והיינו אליבא דר"ש דוקא דלר"נ שייך חוזר לראש ולפי מ"ש ניחא וא"ש: