תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף מג.
בגמרא א"ל ר"ז לרבא והא לא ארח וכו' לכאור' תמוה וכי לא ידע דברכת הנהנין מברך קודם שיהנה ועיין בפ"י ובצל"ח ונראה דהנה בהתחלה עליית הקיטור עדיין לא נולד הריח דתיכף משנולד הריח מן הסתם מרגיש ומריח בו ומדקאמר והא לא קארח מבואר דעדיין אין כאן ריח והיינו דקשיא ליה היאך מברך על הריח שעדיין לא נולד משא"כ בשאר ברכו' הנהנין הדבר שנהנה ממנו כבר ישנו קודם הברכה ורבא משני ליה ולטעמך המוציא וכו' והא לא אכל ר"ל הא גם באכילה אינו מברך על הלחם שמונח לפניו כ"א על הנאתו שאוכל ממנו והוא לא נהנה רק עד אחר הלעיסה ובליעה דקי"ל טועם ופולט א"צ לברך והיה ראוי לברך אחר הלעיסה סמוך לבליעתו רק כיון דבעינן ימלא פי תהלתיך מצריכינן לברך מקודם ומברך על הדבר שישנו שעתיד אח"כ ליהנות ממנו וה"נ בריח שאם ימתין מלברך עד שיהיה נולד הריח יריח בו תיכף ויהנה קודם שיברך ואסור ליהנו' מעוה"ז בלא ברכה לכן צריך לברך תיכף משתעלה תמרותו על מה שעתיד ליהנו' שגם הריח ישנו בכח באותו המוגמר אלא ששוהה מעט עד שירגיש בו כמו ששוהה באכילה בלעיסה עד שיהנה כן נ"ל ביאור הדברים: