תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף מ.
בגמרא מאן תנא דעיקר אילן ארעא הוא ארנב"י ר' יהודא וכו' הנה הרמב"ם פסק בפ"ח מהל' ברכות כמשנתנו דבירך על פירות האילן בפה"א יצא ובפ"ד מהל' בכורים פסק כתנא קמא דר"י בנקצץ האילן מביא ואינו קורא ותמהו עליו דזיכה שטרא לבי תרי. ואענה חלקי לתרץ דהנה הכ"מ בהל' ברכות כ' הטעם של הרמב"ם משום דאיתא בירושלמי דמשנתנו לדברי הכל וכ' הפני יהושיע להקשות עליו כיון דבש"ס דילן מוקמונין כר"י לא הו"ל לפסוק כהירושלמי נגד ש"ס דילן ונראה בזה דהנה תמהתי לכאורה כיון דת"ק ס"ל דעיקר אילן לאו ארעא הוא א"כ גם כשהאילן קיים איך מביא וקורא מן האדמה אשר נתת לי וצ"ל דס"ל לת"ק דכשהאילן קיים יתואר האילן עצמו ג"כ בשם אדמה ע"י חיבורו אל האדמה וע"ד דאמרינן כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע והא דקימ"ל הקונה שני אילנות מביא ואינו קורא משום דאין לו קרקע היינו כיון שאין לו חלק בהקרקע הוי האילן דבר נפרד מן האדמה] אכן כשנקצץ א"י עוד לומר מן האדמה כיון שאין לו עתה ולפי"ז לענין ברכה י"ל דגם לת"ק יצא אם בירך בפה"א כיון דהאילן בשעת חיבורו מתואר בשם אדמה ג"כ וא"כ אתי שפיר משנתנו לכ"ע והא דאמר רנב"י מתניתן ר' יהודא הוא י"ל דהיינו טעמיה משום סיפא דקתני ועל פירות הארץ בפה"ע לא יצא ומקשינן בש"ס פשיטא ומשני רנב"י עצמו לקמן לא נצרכה אלא לר"י דאמר חטה מין אילן הוא וכו' וסד"א דליברך בפה"ע קמ"ל וכו' הרי דס"ל לתנא דמשנתנו דלא אזלינן בתר שמא ואפי' לר' יהודא דחטה מין אילן הוא והתורה קראה אותו עץ הדעת ואפ"ה אינו מברך בפה ע כיון שאין עצו מתקיים משנה לשנה קים לן שאין עיקר יניקתו מן העץ כי אם מן האדמה וא"כ ה"ה פירות האילן אע"ג דהאילן עצמו מתואר בשם אדמה ג"כ לא אזלינן בתר שמא וכיון דלת"ק עיקר אילן לאו ארעא הוא והיינו שאין יניקתו מן האדמה לא שייך ביה בפה"א דלא אזיל בתר שמא כ"א בתר יניקה וכל זה לסברת תנא דמתניתן הוכרח רנב"י למוקמי מתניתן כר"י אבל לענין דינא י"ל דרנב"י עצמו מודה להירושלמי דדינא דמתניתן בפירות האילן שייך אפי' לרבנן והיינו דאזלינן ג"כ בתר שמא ועולים דברי הרמב"ם כהוגן אע"ג דפסק כת"ק לענין בכורים מ"מ שייך בפירות האילן בפה"א דאזלינן בתר שמא והא דאין מברכין על חטה בפה"ע משום דלא קימ"ל כר' יהודא דחטה מין אילן:
בגמרא היכי מברכין בפה"ע היכי דאי שקלית ליה לפרי איתא לגווזי' וכו' הנה הרמב"ם השמיט האי כללא ועיין בצל"ח ונראה לי טעמו דדבר פשוט הוא וידוע כיון שאין עצו מתקיים וכירק דשא יבולון פשיטא דמכלל ירקות וזרעוני גינה הוא וגם הש"ס לא הוצרך לזה כ"א ליתן טעם אליבא דר"י דס"ל חטה מין אילן הוא והתורה קראה עץ מ"מ כיון שאין עצו מתקיים אינו מברך בפה"ע והרמב"ם כבר כתב בפ"ג מהל' ברכות הכוסס החטה מברך בפה"א: