אור ברסלב
תפארת מנחם על שס ברכות › דף כט.

תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק

ברכות · דף כט.

דף כח:

בפירש"י ינאי רשע מעיקרו הוי ונעשה צדיק וחזר לרשעתו קשה מנין לו לרש"י שנעשה צדיק יאי משום הא דאיתא לקמן דף מ"ח ע"א דאמר מאן יהיב לן גברא דמברך לן א"כ מנין שחזר לרשעתו הא האי מעשה היה לבתר דקטל לרבנן כדאיתא בש"ס התם. ע"כ נראה דרש"י למד כן מלשון הש"ס בקידושין דף ס"ו מיד נזרקה בו אפיקורסת משמע דקודם לכן צדיק היה לכן לרבא דאמר רשע מעיקרו וכו צ"ל דנעשה צדיק וחזר וכו':

עמרא והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו בפני יהושיע מביא שהפרי חדש סי' ס"ה הכריע מכאן כדעת הפוסקי' דשהה כדי לגמור את כולה א"צ לחזור לראש ע"כ ולא אבין ראייתו מכאן דהא לא העלוהו דקאמר לסלקו מהתיבה או מלהיות ש"ץ כמ"ש תר"י אבל לענין לחזור לראש י"ל דבאמת הצריכוהו לחזור ולא חשו כאן להשמיענו זאת וז"ל תר"י טעה בכל הברכות אין מעלין אותו ומה שאמרו העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו זה לפי שעה אבל בכאן אמר שאין מסירין אותו מש"ץ עכ"ל נשמע מזה דהא דאמר בברכת המינים מעלין אותו היינו שמסירין אותו מש"ץ ומזה אני תמה במ"ש המג"א סי' קכ"ו דאין מסלקין אותו מש"ץ בשביל פעם אחת והעלים עין מדברי תר"י הנ"ל בגמרא אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים בחי' הרשב"א הוכיח מדאמר רב ביבי בכל השנה כולה וכו' דס"ל דגם במוצאי שבת ויו"ט מתפלל הביננו ודלא כשמואל אלא כאתקפתא דמר זוטרא דכוללה בהביננו והקשה עליו בצל"ח דלפי"ז נידוק נמי מדשמואל להיפך מדאמר כל השנה כולה חוץ ממו"ש ש"מ דס"ל דגם בימות הגשמים מתפלל הביננו וזה אי אפשר דבתחלת צלותא חייש לאתי למיטרד ובאמצע לא יחוש עכ"ד ונראה לתרץ ואקדים העולה על דעתי בפירוש דברי הש"ס שמקשה אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי למיטרד דלכאורה יש להקשות אמאי לא פריך משאלה גופא בברכת השנים במתפלל שמונה עשרה דלא חיישינן לאטרודי ונהי דלפי מה שתי' לחלק בין תחלת צלותא לאמצע לא קשה נמי משאלה בב"ה בתפלת ש"ע די"ל כל ברכה בפ"ע הוי כמו תחלת צלותא אכן המקשה דלא אסיק אדעתי' חילוק זה יותר הו"ל להקשות כנ"ל וי"ל ע"פ מ"ש בחי' הרשב"א דכוונת המקשה לפי מה דמשמע דרב ביבי ס"ל דבמוצאי שבת כולל הבדלה בהביננו כנ"ל והיינו דקאמר אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי וכו' והנה אמרינן לעיל דאביי לייט אמאן דמצלי הביננו וא"כ הא דקאמר רב ביבי בר אביי כל השנה מתפלל הביננו היינו בדרך או בשעת הדחק כמ"ש הרי"ף והתוס' וכ"כ בש"ג דרב ביבי מיירי בשעת הדחק ולפי"ז לא קשה משאלה בב"ה בתפלת ש"ע שהוא מתפלל כך בתמידות ונעשה מורגל לא חיישינן לאתי לאטרודי דעל הרגל לשונו הוא חוזר [ואע"ג דבהתחלת ימי שאלה עדיין אינו מורגל לא נמנעו בשביל זה לתקן דלאחר איזה ימים יעשה מורגל] אבל בהביננו דאינו אלא לפרקים בשעת הדחק חיישינן לאטרודי אבל מהבדלה בח"ה דפירושו ג"כ בהביננו כמ"ש בשם הרשב"א פריך שפיר דהוי ג"כ רק לפרקים בשעת הדחק וכל זה לרב ביבי אבל רב נחמן בשם שמואל י"ל דמיירי אפילו שלא בשעת הדחק דס"ל כר' יהושיע במתניתן ואמר כל השנה כולה מתפלל הביננו בתמידות לכן לא חייש לשאלה בימות הגשמים לאטרודי כמו שלא חששו בשאלה בברכת השנים בתפל' ש"ע רק במו"ש דלא הוי בתמידות כ"כ חייש לאטרודי ומתורץ קושי' הצל"ח:

ועפי"ז יש ליישב ג"כ מה שהקשה בצל"ח דלעיל דף ט"ז רמי ברייתות אהדדי דתניא פועלים מתפללין י"ח ותניא מעין י"ח ואמאי לא משני כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים דבימות הגשמים לא התירו וכולהו אליבא דר"ג ולפועלים הקילו בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים ע"כ והוא קושיא עצומה ולפי מ"ש י"ל דפועלים מן הסתם אתגורי מתגרי כל ימי השנה וכיון דמתפללין בתמידות הביננו יכולים גם בימות הגשמים להתפלל הביננו ולכלול ב"ה בגווה ולא חיישינן לאטרודי כמו דלא חיישינן בשאלה בב"ה בתפלת ש"ע אצל כל אדם ורב ביבי מיירי במי שמתפלל לפרקים בשעת הדחק כנ"ל:

תוכן העניינים

תפארת מנחם על שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה