אור ברסלב
תפארת מנחם על שס ברכות › דף כח.

תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק

ברכות · דף כח.

דף כו.

בגמרא אמר ר' יוחנן הלכה מתפלל מנחה ואחר כך מוסף הנה המג"א בסי' רפ"ו כתב דאם הוא בפנות היום ואין שהות להתפלל שניהם מתפלל מוסף מפני שעוברת ואין לה תשלומין אבל מנחה יש תשלומין בערבית ע"כ והצל"ח כ' עליו דנעלם ממנו הירושלמי דז"ל הירושלמי ר"א בשם ר' יוחנן תפל' המנחה ותפל' המוספין מנחה קודמ' הווין בעין מימר כשאין שהות ביום להתפלל שניהם אבל כשיש שהות ביום להתפלל שניהם תפלת מוסף קודמ' ר' נתן בר טובי אמר אפילו יש שהות מנחה קודמ' ע"כ הרי מבואר דאדרבה דכשאין שהות יותר פשיטא דמנחה קודמ' ע"כ:

ולהיו' שהירושלמי הזה מובא כאן בתר"י והרא"ש והש"ג ודאי שלא נעלם מעין הבדולח המג"א על כן נ"ל שאין מזה תפיסה עליו לפום מ"ש התוס' והפוסקים וקי"ל כן בש"ע סי' רפ"ו דהא דמנחה קודמ' היינו דוקא כשצריך להתפלל שניהם דלא יוכל להתפלל מנחה אח"כ כגון שצריך לילך לסעודה גדולה אבל הי' לו שעות אח"כ להתפלל מנחה בזמנה יתפלל כסדר מוסף ואח"כ מנחה ע"כ ולפי"ז י"ל דמ"ש בירושלמי דבאין שהו' מנחה קודמ' לא מיירי בפנות היום רק מיירי דצריך לילך בסעודה גדולה ולא יוכל להתפלל אח"כ ומבין ריסי דברי התו' ניכר שמפרשים הירושלמי כן [ור' נתן בר טובי דאמר אפילו ביש שהו' מיירי במנחה קטנה עיין בתר"י והרא"ש] אבל בפנות היום ואין זמן כ"א לתפלה אחת דינו של המג"א אמת דמתפלל מוסף. ובאופן אחר י"ל הירושלמי ואקדים לפרש ש"ס דילן שהקשו המפרשים על שינוי הלשון דבתחלה אמר ר"י הלכה מתפלל מנחה וכו' וכי אתא ר' נתן בר טובי אמר הכי אר"י אין הלכה כר"י עוד הקשו דהו"ל למימר הלכה כרבנן גם תמי' מילתא בר' זירא דתני ארבעין זימנין משום דמספקא ליה בריב"ל ומה כל הרעש ומה נ"מ לדינא אי ר"י אמרה או ריב"ל גם צריך לשים לב להבין הגירסא הישינה שהביא רש"י דאמר ריב"ל ומה שייכות מימרא דריב"ל המובא בש"ס אח"ז לדברי ר"ז ונראה דהנה הלבוש כתב דאע"ג דתפל' מוספין אין לה תשלומין בערבי' כמ"ש התוס' בריש פירקין מ"מ יש לה תשלומין לר' יהודא אחר שבע שעו' עד פלג המנחה ע"כ ולפי"ז איכא לאשכוחי פלוגתא בין ר"י לרבנן כשעומד סמוך לפלג המנחה ועדיין לא התפלל מוסף ואין שהו' כ"ח לתפלה אחת דלר"י מתפלל מוסף דזמנה עוברת לגמרי ולא יהיה לה תשלומין אח"כ אבל מנחה יכול להשלים אח"כ ולרבנן כיון דגם מוספין זמנה כל היום ויוכל להתפלל אחר כך מתפלל מנחה תחלה והא דדייקינן לעיל בדף כ"ז מברייתא דעד ועד בכלל לר"י ולא מוקים פלוגתייהו בסמוך לפלג המנחה ואין שהות כנ"ל משום דמשמע דנא מיירי בהכי מדאמר ר"י מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה דמשמע סמוך למוסף ובגוונא הנ"ל אינו מתפלל מנחה לר"י עד אחר תפל' ערבי' דמנחה הוא לתשלומין וחובת שעתי' קדום]:

ולפי"ז יש לתרץ דהא דקאמר ר"י הלכה מתפלל מנחה וכו' ולא סתם הלכה כרבנן משום דא"כ היה מקום לטעות דדוקא בעיקר פלוגתייהו הלכה כרבנן דמתפלל מנחה תחלה כיון דגם לר"י יוכל להתפלל אח"כ מוסף עכ"פ לתשלומין אבל בסמוך לפלג המנחה דלר"י לא יוכל להתפלל אח"כ מוסף כלל ה"א דמוטב לאפוקי נפשי' מפלוגתא ולהתפלל מוסף תחלה ולכן קאמר הלכה מתפלל מנחה וכו' דמשמע בכל גוונא אמנם ר' זירא נסתפק בהאי לישנא משום דאיכא למיטעי להיפוך דלכן לא קאמר הלכה כרבנן משום דבאמת בעיקר פלוגתייהו ס"ל לר"י הלכה כר"י דמתפלל מוסף תחלה כיון דגם אליבא דהילכת' דמוספין כל היום כרבנן אמר ר' יוחנן לעיל המתפלל מוסף אחר שבע שעות נקרא פושע אבל בעומד סמוך לפלג המנחה דכבר עבר שעה ז' ואין נ"מ בהקדמת תפלת מוסף אליבא דהילכתא בזה קאמר הלכה מתפלל מנחה תחלה ואח"כ מוסף לכך דייק ר' נתן בר טובי הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר"י דאמר מתפלל של מוסף וכו' דהאי לישנא כולל דבכל גוונא אין הלכה כר"י. והנה מבואר דמה שיש להסתפק בלשון הנ"ל היינו דוקא לפי מה שהבאתי בשם הלבו"ש דלר"י יש למוסף תשלומין עד פלג המנחה אבל אי נימא דלר"י אין למוסף תשלומין אחר שבע שעות כלל א"כ אין כאן רק פלוגתא אחת בין רבנן ור"י בשעה ז' ואין מקום להסתפק עוד בדברי ר' יוחנן והיינו דקאמר ר' זירא חדת הוא לי משום דמספקא לי בר' יהושיע בן לוי דאמר ריב"ל כל המתפלל תפלת המוספין לר"י לאחר ז' עליו הכתוב אומר נוגי ממועד וכו' כדמתרגם רב יוסף וכו' וכ' התוס' ד"ה כדמתרגם דאי משתעי ברגלים לא שייך לשון איחור שהרי אין להם תשלומין אלא ע"כ בתפלה משתעי ע"כ משמע מדבריהם דתפלת מוסף יש לה תשלומין לאחר ז' וכ"כ בצל"ח א"כ הא דאמר ריב"ל אליבא דר"י גרם לו לר' זירא הספק בדברי ר' יוחנן אבל לפי מה שאמר ר' נתן בר טובי הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר"י יצא מהספק וחדת הוי ליה לכך תני מיניה מ' זימנין ודוק ועפי"ז נתיישב ג"כ מה שהקשה בפני יהושיע דלא הו"ל לר' יוחנן למימר רק הלכה דתפלת מוספין עד הערב וממילא הוי ידעינן דמתפלל מנחה תחלה כיון שאין זמן תפלת מוסף עובר ועוד הקשה דגם לזה לא הוצרך לפימ"ש התוס' לעיל דלא גרסינן דברי ר"י במתניתן לענין תפלת המוספין א"כ כבר אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה. אכן לפי מת שביארתי אין זה ענין לזה ולולא דאמר ר' יוחנן בפירוש אין הלכה כר"י אע"ג דהוי ידעינן דתפלת מוסף עד הערב אעפי"כ היה מקום לומר דמתפלל מוסף תחלה בין בעיקר פלוגתייהו דהיינו בשעה ז' ובין בפלוגתא המסתעף דהיינו בעומד בפלג המנחה כמ"ש לעיל:

ועפי"ז נבא לפרש הירושלמי הנ"ל לפי מה שאמר ר"א בשם ר' יוחנן דמנחה קודמת אית דבעון למימר בשאין שהות ר"ל בעומד סמוך לפלג המנחה ואין שהות כ"א לתפלה אחת דבהא טעמי' דר"י משום דאין שהות כלל להתפלל מוסף אח"כ לכן אליבא דהילכתא דקימ"ל דתפלת מוספין כל היום ויש שהות להתפלל מוסף אח"כ ע"כ לא קי"ל נמי בהא כר"י ותפלת מנחה קודמת אבל ביש שהות ר"ל בעיקר פלוגתייהו בשעה ז' דגם לר"י יש שהות להתפלל מוסף לתשלומין אח"כ רק טעמי' משום דעיקר זמנה עוברת י"ל דקימ"ל כוותיה בהא דמוסף קודם כיון דגם אליבא דהילכתא דמוספין כל היום מ"מ עיקר זמנה הוא בשעה ז' והמתפלל אח"כ נקרא פושע וכל זה עפ"י מה שפירשתי בש"ם דילן ספיקו של ר' זירא ולכן ר' נתן בר טובי דאמר בש"ס דילן הכי אמר ר"י אין הלכה כר"י כמו שפירשתי ולכן הוא בעצמו בעל המימרא בירושלמי דאפילו ביש שהות מנחה קודמת וא"כ לפי פי' זה אדרבה יש ראיה מן הירושלמי ומש"ס דילן לדינו של המג"א לפי מ"ש דלר"י באין שהות דהיינו בפלג המנחה מתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין אח"כ ואע"ג דאין עיקר זמנה אז וכ"ש לדידן דמוספין כל היום ועומד בפנות היום דמוסף קודם:

והנה אחרי כתבי כל זה מצאתי בשו"ת שאגת אריה סי' י"ט דהעלה ג"כ כהמג"א ודייק מהא דאמר ר"י מתפלל מנחה ואח"כ מתפלל מוסף משמע דוקא היכי דאיכא שהות להתפלל מוסף אח"כ אבל באין שהות מוסף קודם ובסוף התשובה כתב וז"ל אמנם בטעה ולא התפלל שחרית דאין לה תשלומין כ"א בתפלה הסמוכה ונזכר בסוף היום ואין שהות כ"א לתפלה אחת יתפלל מנחה שזמנה עכשיו ולא של תשלומין ואע"ג דתפלת שחרית יתבטל לגמרי דאין לה תשלומין עוד לאחר ב' תפלות ומנחה יש לה תשלומין כל הלילה מ"מ כיון דקימ"ל בתפלה של תשלומין צריך להקדים לה חובת שעתי' דהיינו תפלה שזמנה עכשיו ואם הקדים של תשלומין לא יצא כדאיתא לעיל בטעה ולא התפלל מנחה בשבת וכו' וכ"ש בהתפלל של תשלומין לחוד ואותה שזמנה עכשיו לא התפלל דלאו כלום עביד לכן יתפלל מנחה עכ"ל בקיצור אמנם בצל"ח לעיל דף כ"ו נסתפק בדין זה והעלה דלטעם הלבו"ש דלכן חובת שעתי' קדים משום דהיא תדירה והרי מנחה נגד מוסף הוא תדיר ממש ואפ"ה באין שהות מוסף קודם כמ"ש המג"א משום דבמקום שיודחה השאינו תדיר לגמרי דחינן מעלת התדיר א"כ אדרבה וה"ה וכ"ש בנידון זה דאין מעלה לחובת שעתי' במקום שיודחה תפלת התשלומין לגמרי עכ"ד ולפי מה שפי' לעיל הש"ס והירושלמי דלר"י בעומד בפלג המנחה ועדיין לא התפלל מוסף מוסף קודם אעפ"י שהוא לתשלומין ומדר"י נשמע לדידן בעומד בפנות היום ועדיין לא התפלל שחרית ומוכח כדברי הצל"ח ודוק:

בפירש"י ד"ה מתפלל של מנחה מאחר שהגיע זמנה וכו' שלא יקרא פושע גם עלי'. נראה דכ"כ משום דס"ל דלא שייך תדיר קודם בא"צ להתפלל עתה כמ"ש התוס' ולא ניחא ליה ג"כ דמיירי בצריך לילך לסעודה גדולה לכ"כ דצריך להקדימה בתחלת זמנה שלא יקרא פושע גם עליה. והנה מהאי לישנא שכתב רש"י גם עליה וגם ממ"ח בדיבור שאח"ז ואח"כ של מוספין הואיל ואיחרה זמנה אינו עובר וכו' משמע דס"ל לרש"י דהא דאמר ר' יוחנן במוספין נקרא פושע מיירי אחר שש אכן דעת הפוסקים בטוש"ע סי' רפ"ו דר' יוחנן מיירי אחר ז':

תוכן העניינים

תפארת מנחם על שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה