אור ברסלב
תפארת מנחם על שס ברכות › דף כה.

תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק

ברכות · דף כה.

דף כד.

בתוס' ד"ה גרף וכו' ובתוס' ד"ה ובלבד שיטבול בהם רביעית מים וכו' עיין במהרש"א שעשה מזה שני דבורים והאי דיטול בהם רביעית מים קאי על מי רגלים עצמם אבל בעביט של זכוכית לא בעינן רביעית מים וכ' שכן משמע מדברי הרא"ש והטור. אמנם קצת קשה שלא נמצא לשון זה ובלבד שיטיל בהם רביעית מים בש"ס כלל. ועיין ברבינו יונה שכ' וז"ל ואומרים רבני צרפת ז"ל דדוקא אותם שלהם שהי' של חרס וכו' אבל של מתכות וכו' של זכוכית אם נתן בהם המים מותר עכ"ל ומלשון המים משמע רביעית מים. ובמרדכי כתב וז"ל אבל כלי דלא בלע כגון זכוכית אפשר דשרי ובלבד שיטול בהם רביעית מים עכ"ד ולא כ' יותר. על כן מכל זה נראה לי יותר דהם דבור אחד ודעת התוס' דבאמת גם בכלי זכוכית בעינין רביעית מים גם מדברי הרא"ש אין הכרע כלל:

אהללה לד' אשירה תהלתו. בסיום פ' מי שמתו. וכן יזכני ללבן אמרים כצמר צחר בפרק תפלת השחר דף כ"ו בגמרא וכ"ע עד חצות ותו לא וכו' בפני יהושיע וצל"ח הקשו דקארי' לי' מה קארי' לי' והא דוקא עה קאמר ומתפלל מנחה שתים דוקא בזמן תפלה ולתשלומין. עוד יש לדקדק בלשון המקשה וכ"ע עד חצות ותו לא דהאי לישנא הי' שייך אם הי' הוא רוצה להוסיף עוד זמן מועט וכאן בא להקשות ולהוסיף כל היום. ואפשר לתרץ עפ"י מ"ש הב"י והרמ"א בס"ק פ"ט דאותה חצי שעה משש עד חצי שבע לא יתפלל כלל והט"ז השיג והעלה דאינה חצי שעה כיון דעדיין לא הגיע זמן מנחה יכול להתפלל שחרית אפילו ביטל במזיד כמ"ש הרא"ש והטור לר"י אחר ד' שעות] אלא שאין לו שכר תפלה בזמנה לפי המסקנא והמג"א כ' שם דבאמת מתחיל זמן מנחה מתחלת שבע אלא שאין אנו בקיאין אחרו זמנה חצי שעה וכ' בצל"ח דלפ"ז יכול להתפלל באותה חצי שעה על תנאי אם הוא קודם חצות תעלה לשחרית ואם הוא אחר חצות תעלה למנחה ואחר חצי שבע יתפלל שנית ויכוין אם הראשונה הי' לשחרית תהי' זו למנחה ואם הראשונה הי' למנחה תהי' זו לתשלומין ע"כ ובזה יש לפרש כוונת התקשה ותו לא והאמר ר"י טעה ולא התפלל שחרי' מתפלל מנחה שתים דהיינו בהגיע זמן המנח' שהוא חצי שבע דמשמע שאין לו תקנ' אחר' והא יש עוד תקנה שיתפלל אחת קודם חצי שבע ובתנאי כנ"ל והאי עדיף משום דיכול להיות שיתפלל שחרי' בזמנה. וע"כ צ"ל דעד חצי שבע הוא באמת זמן שחרית כמ"ש הט"ז ועל כן הוא בכלל מה דקאמר טעה ולא התפלל שחרית ר"ל שטעה ואיחר כל זמן תפלת שחרית שהוא עד חצי שבע ואמאי תני במתני' עד חצות ותו לא ומשני עד חצות וכו' ר"ל דהאמת הוא דיכול להתפלל שחרי' עד חצי שבע משום דעדיין לא הגיע זמן מנחה ומ"מ באותה חצי שעה אין שכר תפלה בזמנה וכמ"ש הט"ז:

בגמ' מיתבי מעוות לא יוכל לתקן וכו' הקשו המפרשי' אמאי לא הקש' כן תיכף אחר מימרא דר"י לעיל בטעה ולא התפלל ערבית וכו' וי"ל ואקדים לתרץ מה שהקשה הפרי חדש סי' ק"ח לפי מ"ש התוס' דלאחר ב' תפלות אין לו תשלומין עוד א"כ למה לא משני דברייתא זו דמעוית וכו' מיירי לאחר ב' תפלות ע"כ ויש לישב לפי מ"ש בפני יהושיע הטעם דלאחר ב' תפלות הוי כמו פושע ומזיד א"כ היינו דמשני דמיירי בביטל במזיד. אמנם גם בלא זה הי' מקום לומר דלאחר ב' תפלות לא מהני תשלומין בלא התפלל שחרית דלאחר ב' תפלות הוי עבר יומו ובטל קרבנו וכן לענין תפלת ערבית הוי מצי לאוקמי לאחר ג' תפלות ולכן לא פריך לעיל על מימרא דר"י דהוי מצי לשנויי הכי אבל השתא דמסיק דגם תפלת מנחה יש לה תשלומין בערב ואין בזה משום עבר יומו וכו' פריך שפיר:

תוכן העניינים

תפארת מנחם על שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה