אור ברסלב
תפארת מנחם על שס ברכות › דף יד.

תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק

ברכות · דף יד.

דף יג:

בגמרא בעי מיניה אחי תנא דבי ר' חייא מר' חייא בהלל ומגלה מאי וכו' או דלמא פרסומא ניסא עדיף א"ל פוסק ואין בכך כלום. הנה הטור באו"ח סי' תרצ"ב הביא בשם בעל העיטור דלענין מעלה כיון דברכה אחרונה תליא במנהגא אין לגעור במי ששח בקריאתה והשיג עליו הטור ע"ש וראיתי בפרי חדש שם ובשו"ת נודע ביהודא חלק או"ח סי' מ"א שהקשו על בעל העיטור מכאן דעד כאן לא קמבעי' ליה אלא לענין הפסקה דמתניתין מפני היראה והכבוד אבל לשיחה בטילה לא שמענו ואפילו למאי דפשיט ליה דלא אמרינן פרסומא ניסא עדיף מ"מ דיו לבא מן הדין וכו' ולא להקל יותר מק"ש וכתב הנוב"י שם דהבה"ע יליף לה מלישנא דא"ל פוסק ואין בכך כלום דמה דקאמר אין בכך כלום הוא מיותר ומשמע ליה להבה"ע דפי' דאין בכך כלום דאין קפידה כלל בהפסקה אפילו לשיחה בטילה ע"כ וכ"כ המע"מ בל"ח אכן כבר קדמם בזה רבינו יונה ז"ל דכתב להדיא דמאן דס"ל הכי יליף מלישנא דאין בכך כלום עי"ש אמנם לדעת הטור שהשיג על הבה"ע נראה לפרש האי לישנא בדרך נכון ואקדים מ"ש בפני יהושיע וז"ל ותו קשיא לי למאי דס"ד לאידך גיסא דפרסומא ניסא עדיף מה קמבעיא ליה הכא לענין הפסקה טפי משאר מילי דאשכחן דפרסומי ניסא דמגלה עדיף טפי משאר מצות אפילו דאורייתא כדאיתא בפ"ק דמגלה עכ"ד ונראה לי לתרץ עפ"י מ"ש התוס' במס' שבת דף כ"ג ע"ב דאם חל ר"ח טבת בשבת קורין של ר"ח ואח"כ של חנוכה דהיכי דמצי למיעבד תרווייהו תדיר קודם ואע"ג דגבי קידוש היום ונר חנוכה קי"ל נר חנוכה עדיף משום פרסומא ניסא שאני התם דאין לו רק על אחד מהם ויצטרך לדחות לגמרי הפרסומא ניסא אמרינן דלענין שלא ידחה לגמרי עדיף פרסומא ניסא וידחה קדוש היום אע"ג דהוא תדיר אבל לענין אקדומי תדיר עדיף דהא גם כי מאחרינן לקריאת חנוכה יהיה הפרסום במקומו עומד ולא שייך בזה פרסומא ניסא עדיף ע"כ וכן קי"ל בש"ע סי' תרפ"ד ולפי"ז י"ל דהיינו דקמבעיא ליה אי שייך כאן לענין הפסקה עדיפותא דפרסומא ניסא דהא אין בהפסקה מועטת כדי לשאול בשלום או להשיב ריעותא לפרסומא ניסא דזה שיעור דתוך כדי דבור שלום עליך רבי וכדבור דמי והפרסום במקומו עומד והיינו דאמר ליה פוסק ו"אין ב"לכך כ"לום רוצה לומר דאין בהך הפסקה כלום להפרסומא ניסא והפרסום יעמוד במקומו ופי' זה נלענ"ד ברור ואמת שוב ראיתי שיש להעמיס דברים אלו בדברי תר"י ע"ש ודוק וכן יש לפרש בבעיא שאח"ז לענין טעימה בתענית אכילה קיבל עליה או הנאה קיבל עליה א"ל טועם ואין בכך כלום רוצה לומר אפילו תימא הנאה קיבל עליה מ"מ טועם ואי"ן בכ"ך כלו"ם דאפילו הנאה לא הוי כיון דטועם ופולט כמ"ש התוס' ואגב ראיתי להזכיר מ"ש הגאון בעל כו"פ סימן צ"ח על קושיות הט"ז והש"ך אהא דסמכינן על טעימת קפילא הא קי"ל טעם כעיקר דאורייתא ואין עכו"ם מסל"ת נאמן בדאורייתא ותירץ עפ"י מ"ש הריב"ש דטעימה אינה רק איסור דרבנן ומהני טעימת קפילא כדי שיוכל ישראל אח"כ לטעום עכ"ד וראיתי מי שהקשה עליו דהריב"ש לא קאמר רק באיסורי אכילה אבל באיסורי הנאה טעימה אסור מדאורייתא דהא נהנה ואם כן תיקשי עדיין הא דמבואר בש"ס פ' ג"ה דף צ"ו דטעימת קפילא מהני בב"ח ע"כ ונראה דאשתמיט ליה להמקשה הנ"ל ש"ס דהכא דמבואר דטועם ופולט לא מקרי הנאה ולכן מטעמת אינה טעונה ברכה וכמ"ש התוס' כאן וקי"ל כן בש"ע סימן ר"י והכו"פ מטועם ופולט מיירי ועיין בפרי מגדים שם:

תוכן העניינים

תפארת מנחם על שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה