תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף טו:
בגמרא עני רבא אבתרי' וכו' כגון עשב בשדך. הכנף פתיל עיין ברבינו יונה שכ' דבספרים המדוייקים לא גרסי אותו וזכרתם תזכרו ועשיתם מפני שהם נחים ואעפ"י שלא יתן ריוח כלל ביניהם אין האות נבלעת בתוך חברתה וכן לא נמצא גירסא זו בש"ס דילן ולפי"ז נראה לי למאי דקי"ל דצריך לדקדק שלא יחזק הרפה ולא ירפה החזק כמ"ש הרמב"ם ובש"ע סי' ס"א כ"ש שאינו צריך ליתן ריוח בין עשב בשדך ובין הכנף פתיל דודאי אינו קורא ב' אותיות באות אחת כיון שהראשון רפה והשני דגש וצריך לדחוק דהש"ס מיירי במי שאינו יכול להדגיש מכובד שפתים או במי שאינו מדקדק בזה שלא ירפה החזק וכו' דעכ"פ צריך ליתן ריוח בין הדבקים כן נ"ל: בגמרא אלא אי איתמר וכו' אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות ד"ה יצא הנה הרי"ף הביא מימרא זו דרב יוסף ואח"כ הביא הא דא"ר טבי א"ר יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל והקשו התר"י כיון דהביא הא דר' יאשיה דאפילו בק"ש יצא לא היה צריך להביא הא דרב יוסף ותירוצם שם אינו מובן עי"ש ולענ"ד נראה בפשיטות דהוצרך להביא מימרא זו דרב יוסף לאפוקי מלישנא קמא דבשאר מצות ד"ה לא יצא ואע"ג דלישנא קמא איפרך לה מ"מ זה דרכו של הרי"ף בקיצור ההלכות ועיין מה שאכתוב בדבור שאח"ז: בפירש"י ד"ה בשאר מצות בכל הברכות נראה לפרש כוונתו עפ"י מ"ש בפני יהושיע דלישנא בתרא נמי ס"ל דרשא דהסכת ושמע שצריך להשמיע לאזניו והא דקאמר האי בדברי תורה כתיב היינו דבדברי תורה צריך להשמיע לאזניו אפילו בדיעבד כדמשמע בריש פ' כיצד מעברין ומה שהביא רש"י דרשא דפ' הרואה היינו משום דלכאורה פשטא דקרא מיירי במצות לכן מייתי מפ' הרואה דמיירי בדברי תורה. עכ"ד לכך פירש"י בכל המצות בכל הברכות שאינם בכלל דברי תורה ולפי"ז ק"ש ומגלה הי' נראה מסברא לומר דלא גרעי משאר דברי תורה וצריך להשמיע לאזניו אפי' בדיעבד והא דפליגי בק"ש י"ל משום דכתיב בה על לבבך אחר כוונת הלב הן הדברים כמבואר בדברי ר' מאיר] ובזה יש לתרץ מה שהוצרך הרי"ף להביא מימרא דרב יוסף אע"ג שכבר הביא הא דר' יאשי' כמו שהקשו עליו תר"י משום דהיה ה"א להיפך דדוקא בק"ש יצא משום דכתיב על לבבך] וארויח לן בזה לתרץ דברי הרמב"ם פ"א מהל' מגלה שפסק דבחרש אפילו בדיעבד לא יצא והקשו עליו שהוא נגד מה שמבואר בסוגיא דידן דלר' יהודא יצא בדיעבד ואמר רב חסדא הלכה כר' יהודא ולפמ"ש ניחא דהא דאמרי' לעיל דלר"י יצא בדיעבד במגלה כ"ז לפי הה"א דאכתי לא הוה ידעינן מדרשא דהסכת ושמע אבל למסקנא אמרינן דבד"ת לא יצא לד"ה אפילו בדיעבד בין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא כמו שהבאתי לעיל בשם הפ"י וכ"ש דק"ש ומגלה לא גרעי משאר דברי תורה רק בקריאת שמע פליגי משום דכתיב על לבבך אבל מגלה לא יצא לד"ה כמו בדברי תורה ואתי שפיר: