אור ברסלב
תפארת מנחם על שס ברכות › דף ט:

תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק

ברכות · דף ט:

דף ח.

בתוס' ד"ה לעולם יממא הוא אפילו לגבי ק"ש והא דלא נקיט ב' פעמים קודם הנץ החמה דבעי לאשמעונין דאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. והקשה המהרש"א אמאי לא תירצו לעיל ד"ה לעולם לילה דבעי לאשמעונין דאינו יוצא בשל יום קודם ע"ה ונראה לתרץ דהנה הראשונים הקשו אליבא דרשב"י יהיו יכולים לקרות של לילה עד ג' שעות דאיכא בני מלכים דגנו ותירץ הרמב"ן במלחמות דבני מלכים נעורים הם על מטתם ובחידושי הרשב"א תירץ דבני מלכים מיעוטא דמיעוטא אינהו נמצא דעכ"פ היה ה"א לקרות של לילה לאחר הנץ עד ג' שעות משום בני מלכים ע"כ הוצרך לאשמעונין דאינו יוצא אבל בשל יום קודם ע"ה אין מקום לטעות ומה צורך לאשמעונין:

בפירש"י ד"ה או דילמא כוותך סלל מיהו היכי דאיתניס ולא קרא קודם חצות עדיין זמן חיובא וכו' הנה כוונתו ליישב מ"מ כיון דס"ל כרבנן תיתי מהי תיתי מ"מ לא הו"ל לקרות אחר חצות לכך פירש דבכהאי גוונא לא גזרו רבנן כיון דאיתנסו אמנם הרא"ש ז"ל כ' דבני ר"ג נמשך לבם אחר היין דאל"כ הוי להו לקרות גם אחר ע"ה כרשב"י בשעת הדחק ולפי דבריו דלא היו אנוסים הדרא קושיא לדוכתא דמ"מ לא היה להם לקרות אחר חצות כרבנן דעבדו הרחקה ואפילו בדיעבד גזרו כמ"ש התר"י במתניתן ואפשר לתרץ ע"פ מה שכ' בשלטי גבורים דאם רוצה אדם להקיץ כל הלילה ואינו אוכל ואינו ישן יכול לאחר קריאתו לכתחלה כל הלילה עד ע"ה עי"ש וה"נ י"ל בבני ר"ג שהיו במשתה והיה דעתם לנעור כל הלילה ואע"ג דהיו אוכלים ושותים כיון דהיו בצוותא חדא עם עוד אנשים אפשר דבכהאי גוונא לא עבדו רבנן הרחקה ולא גזרו שמא יחטפנו שינה וכו':

אמנם ע"ד פלפול נראה לתרץ ע"פ מה שנדפס בעין יעקב קושיא בשם הגאון מו"ה אברהם ברודא ז"ל דמאי מספקא להו אי רבנן פליגי עלי' דר"ג הא ודאי כר"ג ס"ל מכח קושי' הש"ס לעיל דף ד' דאי כר"א ס"ל לימא כר"א וכמו שפירש"י שם. אמנם ברש"י כאן ד"ה רבנן פליגי עלך נראה שנשמר מזה במ"ש דפליגי עם ר"א בזמן עסק השכיבה דלר"א עד האשמורה ראשונה ולרבנן עד חצות אך אינו מובן דיחלוקו במציאות הרגיל והוה בעולם תמיד בכל יום. ע"כ נראה דודאי איכא אינשי שאינם הולכים לשכב עד חצות ואפילו ר"א מודה בזה אלא כיון דמיעוטא נינהו לא משגח בהו ורבנן ס"ל כרשב"י כיון דאיכא מיעוט' וכו' ולפי"ז י"ל דבעיקר הפלוגתא דר"ג ורבנן אי זמן ק"ש עד חצות או עד ע"ה לא הוי מספקא להו כיון דאנן קימ"ל הלכה כר"ג כדאמר רב יהודה לעיל ולא אמרי' הלכה כרבים כ"ש דלבני ר"ג הכי ס"ל אמנם לפי מה דנרא' מפירש"י דבני ר"ג אנוסים היו הדרא קושיות הרא"ש והרשב"א דגם אחר ע"ה היו יכולים לקרות כרשב"י וצ"ל דר"ג לא ס"ל כרשב"י הואיל ואיכא מיעוטא דגנו כנ"ל בגמרא והכי קאמרי ליה רבנן פליגי עלך וס"ל כר"א בדרשה ובשכבך אלא דס"ל כיון דאיכא מיעוטא שאינם הולכים לישכב עד חצות קרינן ובשכבך א"כ ס"ל נמי כרשב"י דיכול לקרות של לילה אחר ע"ה כיון דאיכא מיעוטא דגנו וא"כ כיון דרבנן ס"ל נמי כרשב"י הו"ל יחיד ורבים היינו לענין דינו של רשב"י ויכולים אנחנו לקרות גם אחר ע"ה [וא"ל א"כ הוי ר"א כר"ג י"ל דמיעוטא דמיעוטא נינהו שאי נם הולכים לישכב עד חצות לכן אין ראיה דר"א לא ס"ל כרשב"י] או דילמא רבנן כוותך ס"ל וכו' וא"כ אין ראיה דסבירא להו כרשב"י ואין אנו יכולין לקרות אחר עלות השחר והשיב להם רבנן כוותי ס"ל לכן אם לא עלה חייבים אתם לקרות אבל לאחר עלות השחר לא אבל בפלוגתא דר"ג ורבנן עד עלות השחר הוי פשיטא להו דהלכה כר"ג ומתורץ היטב ודוק. ועיין מ"ש לעיל דף ד' ע"ב:

תוכן העניינים

תפארת מנחם על שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה