תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף ו:
בגמרא כל הקובע מקום לתפלתו וכו' עד ויעמוד פנחס ויפלל רבים ראו כן תמהו וכי דבר זה לבד כדאי לשבח גדול כזה ועיין בתר"י ע"כ נראה לרמוז כאן בדברי רז"ל דידוע דאיש הישראלי צריך להגביר כח השכלי על כח החומרי ולהיות הולך תמיד ומתגבר עד אשר ברצות ה' אויביו ישלים אתו ויעלה ממדריגה למדריגה עד אשר יתהפך החומר לצורה שכלית וע"כ אמרו רז"ל ת"ח כ"ז שמזקינין דעתם מתיישבת עליהם וכתיב נמי ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום וידוע דעיקר התגברות השכל בנפש וההשגה האלקית הוא בשעת התפלה כמ"ש הטוש"ע או"ח סי' צ"ח וכמ"ש בירושלמי הביאו רש"י לעיל דף ד' דהאדם מקרב עצמו אליו יתברך בתשבחות וקילוסין והוא מתקרב אליו. אמנם לאחר התפלה כאשר יצא אדם לפעלו עדי ערב בפעולות רבות וחשבונות רבים ושונים כאכילה ושתיה ומו"מ והליכות שווקים ורחובות קרי' ודאי בטולים הרבה כנגדו אשר יסירו לבבו ח"ו לאבד הון מה שקנה שלימות בנפשו בשעת התפלה על כן אמרו רז"ל לואי שיתפלל אדם כל היום. וראיתי בס' אול"ח בשם הגאון החסיד מו"ה שמואל שמעלקי הלוי ז"ל מק' נ"ש פי' הפסוק מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו ר"ל מי יעלה למדריגה בעבודת ה' והשגת אלקנת שנק' הר ה' אמנם לא העליה עיקר אך מי יקום במקום קדשו שלא יהיה נסוג אחור ח"ו ממדריגתו שהשיג ודפח"ח וש"י ולכן האדם השלם הרוצה להקהל ולעמוד על נפשו צריך להתחזק מאד מאד לקיים בכל דרכיך דעהו ולכוין כל עשיותיו לשם שמים ובזה ישאר עכ"פ באותו המדריגה שהיה בשעת התפלה וע"כ אמרו חסידים הראשונים היו שוהים וכו' ושעה אחת אחר התפלה וכתב האריז"ל להשהות המוחין והיינו לפי דברינו שתתחזק בדעתו ובלבבו אותה בינה יתירה הנודעת לו בשעת התפלה ולא יסור ממנה כל היום ואז כשיחזור להתפלל לעת מנחת ערב באותו תגבורת השכל על החומר שקנה לעצמו שחרית ירחמנו עושהו ויוצרו יחננו חכמה בינה ודעת בתוספות מרובה משא"כ אם ילך ח"ו שובב כל היום אף אם לא פעל עולה אך יען אשר לא זכר עשות חסד עם נפשו עי"ז חוזרים ומתגברים עליו כחות הגוף החומרים וכשיבא להתפלל הוא כדיו כתובה על נייר מחוק שצריך למחוק חשבונות רבים ורבות מחשבות מלבו שעברו עליו כל היום [ע' בתוי"ט אבות פ"ד מ"כ] ומי יודע אם לעת כזאת יגיע אפילו למדרת' שהיה בשעת תפלת שחרית (אם לא אשר מן השמים יסייעהו ויעזרהו ע"ד אמרם ז"ל טובה מרדות אחת בלבו של אדם וכו' ויש קונה עולמו וכו' אך דברינו הוא על הרוב] וכן השכל מחייב למה הדבר דומה לשני גבורים המנצחים במלחמה אם יתגבר האחד אז צריך שלא להניח מלהתגבר עד אשר יפיל את המנוצח מבלי תקומה אבל אם יקום המתגבר ויתהלך ויניחו לפוש בודאי בקל יוכל להיות שיתגבר אח"כ השני. הנה כי כן הרוצה להיות לו מהלכים בין העומדים צריך זהירות יתירה בכל היום שלא יזור לאחור ח"ו וכן בלילה צריך שמירה יתירה שמורים לה' שלא יחטפנו השינה בהרהורי הלילה ח"ו וכמו שפירש"י לקמן דף ס"ז ע"ב על תפלת ר"א ונשכים ונמצא ייחול לבבינו ליראה את שמך ופירש"י שלא יתגבר היצה"ר עלינו בהרהורי הלילה וכו' אלא כשנשכים בכל בוקר נמצא לבבינו מייחל אליך ע"כ וביאור כוונתו ע"פ מ"ש דודאי התנא ר"א התפלל ערבית וקרא ק"ש על מטתו או חד פסוקא דרחמי עכ"פ כגון בידך אפקיד רוחי וכו' בשפיכת נפשו במס"נ לה' וע"ז התפלל כשישכים ימצא לבבו מוכן ביחול ליראת ה' ולא יצטרך הכנה מוקדמת והיינו כשלא יסירו הרהורי הלילה את לבבו ח"ו וישאר במדריגתו שהיה קודם השכיבה כנ"ל נמצא העולה מכל הנ"ל אשר החכם שעיניו בראשו לעיין ולהזהר בכל דרכיו שלא יפיל ממה שכבר השיג והבין ולא יאבד מה שנתנו לו הוא יוכל להיות בבחי' הולך ואור כנ"ל והנה זה היה מדריגתו של אבינו הזקן אאע"ה דכתיב גבי' וילך למסעיו הלוך ונסוע הנגבה הנג"בה הוא דרגא דיליה מדת החסד כמ"ש בזוה"ק פ' לך ואחרי כל הדברים אפשר שזה רמזו רז"ל כאן כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו וכו' וכשמת אומרים עליו מתלמידיו של אאע"ה כל הקובע מקום לתפלתו דהיינו אותה השגה ותגבורת השכל שהשיג והבין בתפלתו קובע לו מקום שיעמוד בזה עכ"פ עד זמן תפלה שניה ולא יזור לאחור ח"ו אלקי אברהם בעזרו כי ודאי אין לך בא לטהר יותר מזה ומסייעין לו וכשמת אומרים עליו אי חסיד אי עניו כי ודאי כדאי הוא לשבח הזה ומתלמידיו של אאע"ה דזה היה מדתו של אאע"ה כנ"ל ואברהם מנ"ל שקבע דוכתא שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה היינו שהשכים בבוקר אל אותו מקום והמדריגה אשר עמד שם קודם השכיבה ואין עמידה אלא תפלה והיינו ע"פ מה שביארתי לעיל תפלת ר"א ונשכים ונמצא ייחול לבבינו אליך וכמו שפירש"י שם כנ"ל והיינו אל אותו מקום עצמו השכים והבן:
ועפי"ז מבואר מדרש ב"ר מובא בילקוט תהלים כ"ד מי יעלה בהר ה' זה אברהם וכו' ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ע"כ. והוא משולל קצת הבנה ולדברינו מבואר היטב מי יקום במקום קדשו ר"ל שלא יסוג אחור ח"ו ממדריגתו כמו שהבאתי לעיל בשר הגאון החסיד מוהר"ש ז"ל זה אברהם שנאמר וישכם וכו' אל המקום אשר עמד שם שהשכים ומצא ייחול לבבו במדריגתו אשר עמד שם ודוק ובזה יש לפרש כל המזמור תפלה למשה ואכ"מ להאריך אך בקצרה תשב אנוש עד דכא ר"ל שהעולמות והנפשות נשתלשלו מרוחנית לחומרית [ועיין ברמ"א פ' בראשית] ותאמר שובו בני אדם דהיינו לשוב אליו באורח חיים למעלה למשכיל ולהפך החומר לצורה אך זרמתם שנה יהיו בבוקר כחציר יחלוף בבוקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש רמז בזה מה שהאדם נזור אחור ונכשל ע"י הרהורי הלילה וצריך תמיד בכל בוקר להתחיל מחדש וכן אשר מבוקר לערב יכינו ע"י פעולות היום ועי"ז כלינו שנינו כמו הגה בעוה"ר שהימים והשנים כלים באפס תקוה וא"א לילך ממדריגה למדריגה ונהי לאחור ולא לפנים ח"ו ובקשתנו שבענו בבוקר חסדך היינו תפלת עבודת הבוקר ונרננה ונשמחה בכל ימינו שלא נסוג אחור לבנו ולא נטה כל היום מני אורחותיו אשורינו וה' יזכנו לעבודתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו כי"ר: