אור ברסלב

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות· רבי יעקב גזונדהייט

על יו"ד סימן נג

על יו"ד סימן נב

סעיף א נשמטו ידי הבהמה מעיקרם או שנשתברו או נחתכו לגמרי או שיש לה ג' ידים [א] כשרה אבל העצם (הנשבר) עצמו (עם מעט למעלה מן השבורה) אסור כשנשבר אם אין עור ובשר חופין את רובו (הג"ה ויש מטריפין גם הבהמה אם נשמט או נשבר סמוך לגוף ורואין שנצרר הדם מעבר לצלות שעברה המכה תוך הגוף והכי נהוג אבל אין לחוש לזה [ב] כל זמן שאין רואין שנצרר הדם ואין צריך בדיקה)

[א] או שיש לה ג' ידים, מבואר היא בש"ס וכל הפוסקים אין חולק דג' ידים כשר להדיוט, ותמהני להנך דמחמירין בנשמטו ידי הבהמה מעיקרן ומ"ש דבג' ידים כשר האיתר הוי כנטול ובשלמא לפמ"ש רמ"א בהג"ה דהטעם שמא ניקבה הריאה ובעינן נצרר הדם אתי שפיר דלא שייך זה ביתר כמו שחילק הט"ז (ס"ק א') והשיג על הפרישה בגף יתר בעוף אבל לפמ"ש הש"ך ס"ק ד' דשמוטת גף אסור אפי' לא נצרר מטעם דחיישינן שמא איעכול נובי' א"כ נהי דנימא דמפרשי מה שאמרו בש"ס שמוטת יד בבהמה כשר היינו בלא איעכול ניבי' מ"מ פשיטא דהוי להו לאסור בג' ידים דהא פשיטא דהוי כניטלו ניבי' לגמרי דהא אפי' למאן דמצריך איעכול ניבי' ברגל מ"מ בג' רגלים טרפה ש"מ דהיתר הוי כנטלו צומת הגידין וה"ה כאן הוי כניטל ניבי' ולפ"ז יהא באמת ראי' ברורה מש"ס וכל הפוסקים דמכשירינן בג' ידים דלא חיישינן לאיעכול ניבי' ביד רק ברגל. ולפמ"ש מהרש"ל לחלק בין נשבר לנשמט אתי שפיר אבל להב"ח קשה, לכן נראה עיקר בזה כפסק הרב בהג"ה דדוקא ברואין שנצרר הדם מעבר לצלעות יש להחמיר בבהמה, ובלא"ה בין בנשבר בין בשמוט יש להכשיר וכ"ש בהפ"מ:

[א] סמוך לגוף וכו' אבר אין לחוש, מדלא הזכיר הרב כאן שיעור לסמיכות זו וכן לא חילק לחוש לנקיבת הריאה בפחות מאגודל אפי' לא נצרר הדם כמ"ש לקמן גבי עוף משמע דבבהמה לא שייך שיעור זה וכל שלא נצרר הדם לעולם כשר והיינו דעובי הכנף ורחבו מגין כמ"ש הש"ך ס"ק א' בשם המרדכי דהיש מטריפין לא ס"ל זה היינו למנין להכשיר אפי' סמוך לגוף ונצרר הדם אבל לענין שיעור אגודל מודו דלא דמי בהמה לעוף תדע דאפי' נשמט נראה מדברי הרב דמכשיר בלא נצרר הדם, גם נראה דהך סמוך לגוף הוי סמוך ממש דאפי' פחות מאגודל לא מיקרי סמוך בזה [וכ"ש להאי טעמא דאיעכל ניבי'] דעובי הכנף ורחבו מצטרף עכ"פ לאגודל רק בסמוך ממש לגוף אז חיישינן כנ"ל ואף דכתב הש"ך (סוף ס"ק ט') דבעוף משערין אגודל חוץ התקוע בגוף מ"מ היינו דוקא בעוף דשם הוי טרפה דהוי כנשמט (כמ"ש הש"ר סק"ה] משא"כ בבהמה דאפי' נשמט גופא בעינן דוקא נצרר הדם א"כ נראה דאפי' פחות מאגודל לא מיקרי סמיך בזה וצ"ע בפרט דגם דברי הש"ך הנ"ל לא נתבררו לי ומשמע לכאורה להיפוך ודוק:

סעיף ב. וכן בעוף אם נחתכו או נשברו אגפי' כשר' אפי' נשברו סמוך לחבורו לגוף והוא ששבר העצם החיצון לא יהא בו עוקץ שאם הי' בן עוקץ תבדק הריאה (הג"ה ויש אוסרין אם נשבר סמוך לגוף ואומרים דדינו כשמוט והמנהג הפשוט שנהגו לשער כרוחב אגודל אפי' בצמצום כשר אם לא שרואה שנצרר הדם [ג] מעבר לצלעות אבל אין חוששין לזה ומכשירין מסתמא ואין חילוק אם עוקץ בשביר' אי לא מאחר שרחוק מן הגוף [ד] אבל אם אין רוחב אגודל בין מקום השבירה לגוף אז היא טרפה בכל ענין ולא מהני בדיקת הריאה דאין אנו בקיאין בבדיקה בכל מקום דאיכא ריעותא והכי נהוג) [ג] אם לא שרואה שנצרר הדם. משמע דבפחות מאגודל אפי' רואין שלא נצרר הדם טרפה אבל אין לפרש דבשיעור אגודל אינו טרפה רק בריאה שנצרר הדם ואין צריך לראות משא"כ בפחות צריך לראות אבל אם אין שם כשר חדא דהא מסיק הרב אבל אם אין רוחב אגודל טרפה בכל ענין מבואר בין נצרר בין לא נצרר בין בעוקץ בין בלי עוקץ, ועוד דהא מדברי מהרא"י בת"ה שהביאו ב"י מבואר כן דהא פסק אפי' ברוחב אגודל צריך עיון בצלעות מבואר דבפחות אפי' לא נצרר הדם טרפה ונהי דכתב הד"מ דלא קיימ"ל כוותי' היינו במה דמצריך לבדוק בשיעור אגודל ולא בפחות מאגודל ובזה משונה העוף מן הבהמה דבהמה אפי' פחות מאגודל בעינן נצרר הדם דוקא וגם אין לבדוק בזה ובעוף בפחות אפי' בדק טרפה, ולכן לא הבנתי דברי הש"ך (ס"ק ח') שהביא לשון הד"מ ומ"ש הב"ח דמ"מ יש להחמיר כשהשבר קרוב בפחות מרוחב אגודל ולדברי הרב בזה טרפה אפי' לא נצרר כנ"ל, ואם כוונת הב"ח באגודל מצומצם לא הי' לו לומר בפחות, ומ"מ נראה דכוונת הב"ח לאגודל מצומצם ודעתו להחמיר טפי מהרב דאפי' בזה צריך בדיקה בצלעות, והט"ז (ס"ק ג') דעתו לומר דאם יש עוקץ חיוב לענין בצלעות, ולא משמט כן מדברי הרב שהרי לאחר שכתב אבל אין חושין וכו' כתב ואין חילוק מבואר דגם לענין זה אין חילוק:

[ד] מאחר שרחוק מן הגוף, עי' ש"ך (ס"ק ט') ודבריו צריכין ביאור והיא דמעיקרא הבין דברי הפרישה שבא לומר דאף שנשבר באופן שהי' מן השבר עד לגוף אגודל מ"מ אם נעתק שבר החיצון עם עוקצו ונכנס בתוך שיעור אגדול טרפה וע"ז תמה הש"ך דדוקא אם השבר פחות מאגודל אז חיישינן שהעוקץ נכנס לפנים וניקב הריאה אבל כשהשבר רחוק אין לחוש שיכנס העוקץ לפנים דהוא שיעור אגודל ומה בכך דנכנס בתוך שיעור אגודל מ"מ לא יכנס לפנים כי ממקומו עד לפנים הוא שיעור אגודל וכ"כ יכנס, וע"ז פי' דכוונתו כגון שנשבר באלכסון ואם נמדוד מאמצעית השבר יש אגודל מ"מ כיון דהעוקץ כבר בתוך אגודל טרפה וצריך להיות אגודל ממקום שהתחיל השבר לצד הגוף וכ"כ הט"ז בהדיא (ס"ק ד') דאם נשבר באלכסון צריך להיות מן התחלת השבורה לצד הגוף שיעור אגודל ודוק:

סעיף ג. נשמטו אגפיו אפי' אחד מהם מעיקרו חוששין שמא ניקבה הריאה וצריך לנפחה לבדקה [ה] אם היא שלימה כשרה וא"ל טרפה:

[ה] וצריך לפנחה לבדקה, הפוסקים הביאו דעת בעל העיטור וס' התרומה דלא מהני בדיקה בזה, ונראה דהך מחלוקת בנשבר סמוך לגף תליא בהך מחלוקת אי מהני בדיקה בנשמט והוא דלמ"ד דלא מהני בדיקה סובר כיון דמשנה קתני נשתברו מבואר דנשמטו גרע טפי וסבירא להו דנשתברו סמוך לגוף ג"כ צריך בדיקה עכ"פ א"כ מבואר דנשמטו לא מהני בדיקה ומ"ד דמהני בדיקה סובר דנשתברו אפי' בד קה לא בעי אבל נשמטו מהני בדיקה עכ"פ וסבירא להו דבזה נחלקו רב ושמואל ולדידן דגרסינן וכן אמר ר"י א"כ ממילא גם בהך הלכה כדברי ר"י דנשתברו אפי' בדיקה לא בעי ולמ"ד דהלכה כרב ממילא גם בנשתברו בעי בדיקה, ולפ"ז ממילא כיון דקיי"ל דמהני בדיקה בנשמט הי' בדין דאם נשתברו אפי' בדיקה לא בעי ולכך המחבר פסק בפשיטות בנשתברו דכשר, והרב אף שלא הגי' בכאן היינו משום דלדידן בלא"ה טרפה דאין בקיאין בבדיקה ושפיר י"ל דחשש להנך דסברי דלא מהני בדיקה ודוק:

סעיף ד נמצא הגף שבור ואינו יודע אם קודם שחיטה נשבר או אח"כ טרפה (הג"ה ויש מכשירין מכח ס"ס [ו] ספק שמא נשבר אחר שחיטה ואת"ל קידם שחיטה שמא לא ניקבה הריאה ויש לסמוך ע"ז להכשיר בנשבר דהא יש מכשירין בלא"ה אכל כשנמצא שמוט ולא ידעינן אי קודם שחיטה או לאחר שחיטה יש להחמיר ולאסור ועי' לקמן (סוס"י ק"י).

[ו] מכח ס"ס עי' ש"ך (ס"ק ט"ו) ומדברי הר"ן פ"ק דחולין בשם הר"ר יונה משמע להדיא דבנמצא הגף שמוט ואין ידוע אי קידם שחיטה או אח"כ טרפה. מבואר דלא מהני ס"ס בזה ותמהני שלא הזכירוהו הפוסקים [ודבר הב"ח שהביא הש"ך (ס"ק י"ד) מגומגמין בזה ודוק] ודוחק לומר דהר"ר יונה סובר כדעת הפוסקים בשמיטה לא מהני בדיקה דוודאי [ניקב] ריאה וצ"ע:

תוכן העניינים

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה