תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות· רבי יעקב גזונדהייט
על יו"ד סימן ט
השוחט בסכין מלובנת. ובו סעיף אחד:
סעיף א. אם שחט (א) בסכין מלובנת שחיטתו פסולה. ויש מכשירין (אם ידע שהיא מלובנת ונזהר שלא נגע בצדדים):
א בסכין מלובנת. הרי"ף השמיט הך מימרא דר"ז והיינו משום דקיימ"ל דבעינן בדיקה אתלת רוחתא. וכתבו הרא"ש והר"ן לתרץ בשם הראב"ד ז"ל דהכא דיעבד והתם לכתחילה. ומדברי רש"י שם (יז.) ד"ה מוכח דלא כהראב"ד שכתב שם דאפ"ה הלכה דצריך אתלת רוחתא ואם שכח לבדוק בודק אח"כ. ולשיטת הראב"ד מה צורך לבדיקה אח"כ אפי' ימצא פגום דיעבד כשר. איברא מלשון הרא"ש והרשב"א מוכח בסוף דבריהם דלהראב"ד ג"כ אפי' דיעבד אסור בלי בדיקה אתלת רוחתא. אבל דבריהם תמוהין ולא ידעתי האיך יפרשו דברי הראב"ד שכתב בהדיא לחלק בין ר"ז להתם דר"ז דיעבד והתם לכתחילה. וכ"כ הב"י להדיא בשם הרבה פוסקים לדעת הראב"ד דדיעבד כשר. וזהו דלא כפירש"י הנ"ל. ומדברי רש"י ג"כ מוכח דפוסק כר"ז דאל"כ מאי אפ"ה דקאמר כיון דלא קיימ"ל כר"ז ממילא צריך בדיקה וע"כ דבא לומר דאף דר' יימר משוה לה לדר"ז מ"מ יש חילוק ואף דאיתא לדר"ז צריך בדיקה כדברי [הר"ר יונה]:
ודע דיש מחלוקת בין רש"י להרשב"א בשוחט בסכין רעה דרש"י פי' חדודו קודם היינו מתוך שהוא חד שוחט קודם ששורף אבל לבסוף כשגמר השחיטה שורף ג"כ ולפ"ז בשוחט בסכין רעה הוליך והביא הרבה פשיטא דטריפה דאז וודאי דשורף קודם אבל הרשב"א בחידושיו כתב להדיא מדלא קאמר סכין יפה מוכח דאפי' בסכין רעה כשר דחידוד אינו שורף כלל. ולשיטת רש"י נפל האי דינא בבירא דאין אנו יודעין שיעור החידוד דאם הוא צריך להוליך ולהביא שנים ושלשה פעמים ואינו חותך כ"כ במהרה שורף קודם. ולפ"ז אפי' בחצי קנה פגום בעוף והוסיף כל שהוא יש לאסור אף דליכא משום צדדים מ"מ שמא אין החידוד קודם. והפר"ח מכשיר בעוף כשתפס הקנה. והתב"ש ובכר"ו טענו עליו ודבריהם תמוהים דפשיטא דחידוד קודם לשריפת הצדדים רק קושית הגמ' לצדדים שכבר נשחטו [מ"מ] קודם גמר השחיטה הם נשרפים דאל"כ האיך דייקו התוס' והרשב"א וכל הפוסקים דאם ניקב הוושט במקום שנשחט מ"מ אוסר קודם גמר השחיטה וקשה מנא לן במקום שכבד נשחט לא איכפת לן כיון שנחתך באותו מקום מאי נפ"מ אה ניקב ג"כ ונשרף באותו מקום רק הא דמקשה על צדדים הי"י בגמר השחיטה תרווייהו כחדא אתיין שחיטה ושריפה וע"כ דלעולם שחיטה קודמת לשריפה מן הצדדים א"כ פשיטא דבעוף זר. ומ"מ לפי הנ"ל דבעינן סכין יפה מאוד דברגע יחתוך וכל אריך הולכה והובאה הרבה אסור א"כ ה"ה בעוף. אך זה תלוי מחלוקת רש"י והרשב"א הנ"ל לכן יש לאסור כדעת רש"י. ועי' תב"ש שכתב דמטעם זה השמיטו הרי"ף ע"ש. ודין שחט בסכין מלובנת ושהא פחות משיעור שהי' יתבאר לקמן (סי' כ"ג) בס"ד ותליא במחלוקת רש"י והרשב"א הנ"ל ודוק: