אור ברסלב

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות· רבי יעקב גזונדהייט

על יו"ד סימן ח

על יו"ד סימן ז

שיעור סכין של שחיטה. ובו סעיף אחד:

סעיף א. כמה הוא אורך הסכין ששוחט בו (א) כל שהוא. (והוא) שלא יהא דבר דק שנוקב ואינו שוחט. (ב) כמו ראש האיזמל הקטן וכיוצא בו ובמחט אפילו הוא רחב כאותן של רצענים שחותכין בו החוט אין שוחטין בו. וכיון דלא ידעינן שיעורא השוחט בסכין קטנה צריך ליזהר ולשער לפי אומר דעתו שכשיוליך ויביא בה שלא ידרוס אבל בקטנה יותר מדאי לא ישחוט:

הג"ה. מי שלא יוכל לשער יקח סכין כמלא אורך ב' צוואריו של אותו דבר ששוחטין (מרדכי בשם ר"ח) וי"א לשער בי"ד אצבעות ורמז לזה שנאמר ושחטתם בז"ה מנין י"ד (שם ושחיטות ישנים):

א כל שהוא שלא יהא דבר דק. הב"י כתב בשם הראב"ד דפי' כל שהוא הוא חוץ לצואר אבל כמלא צואר בעינן והוא תמוה מאוד דהא בש"ס מיבעי' לן מחטא מאי ומחטא דאישכפי ולדברי הראב"ד אין לדברים אלו שורש. וכן במשנה נאמר ואפי' באיזמל ואמרינן עלה [בגמ'[באין לו קרנים וזהו מורה הכל דלא כהראב"ד. והי' נראה לי ליישב דבריו דכונתו בבהמה ובעוף מודה. ואין להאריך בזה כי כבר ראיתי בב"ח שהאריך בזה:

ב

כמו ראש האיזמל הקטן. בגמ' אמר רב מנשה ל"ש אלא באיזמל שאין לו קרנים אבל יש לו קרנים פסול לשחיטה ופירש"י שכך הי' עושין לאיזמל קרנים לנוי ואסרו שמא ישמט וינקבו הקרנים לסימנים. ולא ידעתי למה השמיטו המחבר דין זה וכפי הנראה שהי' מפרש קרנים היינו שיש לו ראש דק. אבל לפי"ז מוכח דאפי' בצד האיזמל אסור לשחוט שמא ינקוב הראש. ומדברי המחבר משמע דבראש אסור לשחוט ואם הכונה שהאיזמל הוא כ"כ קטן עד שכל מקום השחיטה הוא דבר דק שנוקב והיינו כמו מחט ומחטא דאישכפי א"כ פשיטא דאין זה פי' איזמל שיש לו קרנים והוא נמשך אחר לשון הרמב"ם אבל לא יכולתי לפרש לשיטתם הך איזמל שאין לו קרנים וצ"ע. והעיקר בזה כפירש"י ולדינא אין נ"מ כמ"ש הרב בהג"ה:

תוכן העניינים

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה