אור ברסלב
תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות מהדורא בתרא חיו"ד › סימן יח

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות· רבי יעקב גזונדהייט

מהדורא בתרא חיו"ד · סימן יח

סימן יז

א אפי' נגע בעצם המפרקת. המחבר נמשך אחר לשון הטור והוא מגומגם כי הטור יפה כתב דבסט"ו הביא מחלוקת העיטור אם חתך במפרקת ממש אי תלינן או לא וכאן כתב לדברי הכל דנגיעה לא מהני דהא בעינן שיבר עצמות אבל המחבר דכתב לקמן סט"ו בפשיטות דאפי' שיבר דרך שבירה בעצם מפרקת טרפה א"כ לא הוי לי' לומר כאן אפי' נגע כיון דאפי' שיבר דרך שבירה הדין כן ובעיקר דין זה יתבאר לקמן סט"ו בס"ד כי שם מקומו וע"ש:

ב ואפי' עוף. זהו מה שפירש"י שבא מעשה לפניו בעוף והורה לו הרב ר' יעקב לאיסור. והנה לכאורה מוכח בפשיטות דכוונת רש"י אפי' נגע בעצם מפרקת דאל"כ פשיטא ומה רבותא כיון דחזינן דפגים ואפי' לר"מ טרפה כ"ש לר"ה כדאמרינן התם דאף ר"ח לא מכשיר רק משום עצם מפרקת ואפי' להך לישנא שם דמודה ר"ח דלא פגים טפי מעור היינו דוקא בנגע דבלא נגע וודאי טרפה כדפריך התם ואלא במאי איפגום ומשני בעצם מפרקת אמנם להך לישנא יש לומר דר"ח אפי' בספק סובר דתולין דנגע ולדידי' כשר רק לדידן טרפה אבל הך לישנא לא קאי בגמרא כדמוכח התם ע"ש. אך מ"מ יש לומר דבנגע מודה רש"י דכשר רק דמיירי בספק אי נגע או לא ואפי' להך לישנא דנחלקו ר"ה ור"ח אי עצם מפרקת פוגם טפי מעור או לא מ"מ ס"ד דבעוף לכ"ע כיון דעורו רך מאוד תולין מספק דנגע קמש"ל דלדידן אפי' בעוף יאסור אבל בוודאי נגע נהי דבבהמה חולק ר"ה דאינו פוגם טפי מעור אבל בעוף מודה אך מ"מ משמע מרש"י מדהעמיד עצמו על דברי ר"ה דאמרינן הלכתא כוותי' בלא שיבר ואפי' נגע הדין כן ועל זה כתב דבא מעשה לפני ר' יקר ואסר משמע אפי' נגע הי' אוסר כמו שכתב הש"ך ס"ק ג'. והנה הב"י כתב על דין זה שהביא הטור וז"ל ומ"ש אפי' בעוף דבר פשוט הוא שהרי לא חילקו שם בין בהמה לעוף ובאמת הטור הוציא דין זה מפירש"י שס' ממעשה דר' יקר:

ג שיעור הפגימה. בזה נתחבטו הפוסקים והטור הביא שהרשב"א והרא"ש נחלקו בזה דלהרשב"א פגימה כל שהוא שאוגרת חוט השערה פוסלת ולהרא"ש בעינן חגירת ציפורן דוקא. והנה הרשב"א הכריח דינו מדבעי בש"ס דמי' לסאטא מאי ואי ס"ד דבעינן חגירת ציפורן מאי מספקא לי' בדמי' לסאסא הא אינו אוגרת שום דבר אפי' חוט השער ובאמת אין זו ראי' כלל דא"כ לשיטתו נמי תיקשי דהא עכ"פ אוגרת בעינן ודמי' לסאסא אינו אוגרת שום דבר. לכן נראה פשוט או דקאי שם על הא דאמר רבא ג' מידות בסכין אוגרת פסולה מסוכסכת לכתחילה לא ישחוט ודיעבד כשר עולה ויורד שוחט לכתחילה ועל זה בעי דמי' לסאסא אם שוחט לכתחילה או לא ועל זה השיב לו מאן יהיב לן מבישרי' ולשון זה מורה דאין בו שום בית מיחוש ואפי' לכתחילה מותר לפי זה יש לומר דהנך דסברי דבעינן חגירת ציפורן היינו דיעבד דהא ראייתם מר"ח דמני פגימת סכין בהדי שלש פגימות ומדקא מתמה אר"ל דלא מני פגימת סכין ומכל זה אינו מוכח דמותר לכתחילה ולכ"ע לכתחילה בעינן שיהא חד וחלק ואהא בעי דמי' לסאסא ופשיט לי' דהוי כמו חלק ממש ומותר לכתחילה [הגם שנראה מפשטות האבעי' דהעיקר שנסתפק גו כיון שכל הסכין דמי' לסאסא אין ראוי לשחוט בו ודו"ק]:

אמנם הפר"ח תמה על הטור ודעתו דלא נחלק הרא"ש על הרשב"א בשום דבר ומודה דבפגימה כל שהוא טרפה רק דכתב לשיטת הרי"ף דלא פליגי על ר"ח כלל דחגירת ציפורן היינו הרגשת ציפורן וכיון שהביא הרי"ף בדיקה אטופרא דהיינו הרגשת ציפורן לא הוצרך להביא הך דר"ח והתב"ש ערער עליו בדברים והאריך לבאר דבהכרח פליג הרא"ש על הרשב"א דפגימה כל שהוא כשר כל שאינו מרגיש בציפורן ע"ש שהאריך ובאמת דברי הפר"ח נכונים בזה דלפי דבריו תיקשי הא עדיין לא הועיל הרא"ש בתירוץ שלו דאכתי הי' להרי"ף להביא הך דר"ח דמדבריו שמענו שיש שיעור לפגימה ופחות מזה השיעור כשרה וזהו לא שמענו מהך דמעיקרא מה דצריכא בדיקה אטופרא דהא להנך דלית להו מזור לפגימה כלל ג"כ סגי להו בבדיקה זו דבזה יכול להרגיש כל פגימה דק מן הדק כל שאוגרת שום דבר ולא חיישינן שמא לא הרגיש א"כ מזה לא מוכח דיש שיעור לפגימה וא"כ הי' לו להרי"ף להביא הך דר"ח דמשם שמענו דיש שיעור פגימה ואפי' יש פגימה דקה כל שאינו מרגיש בציפורן אינה משיעור הפגימה וכשרה וליכא למימר דסובר הרא"ש דמילתא דפשיטא הוא שאין מרגישין פגימה דקה א"כ כשהביא הרי"ף בדיקה אטופרא בהכרת מוכח דפגימה כל שהוא כשר הא וודאי ליתא דהא להי"מ שהביא שם פשיטא דמרגיש פגימה דקה מן הדקה דהא מטריפים במשהו א"כ מלבד מה דקשה מאוד לומר דיחלקו בטבע ההרגשה אבל בלא"ה לא הזכיר הרא"ש בדבריו מזה כלום דחולק בגוף טבע הרגשה וזהו עיקר התירוץ שלו וכ"כ הדרישה בהדיא דדחוק מאוד לומר דנחלקו בטבע הרגשה דניתי סכין ונחזי ע"ש. ותמהני מאוד על התב"ש דהא על דברי הפר"ח מבוארין להדיא בדרישה ותמה על הטור דלא נחלקו כלל בדינא ולכ"ע פגימה כל שהוא טרפה. ומה שהקשה התב"ש דלפי דברי הפר"ח ליכא שיעור לפגימה להרח"ש א"כ האיך קאמר דשיעור פגימה חגירת ציפורן הוי לי' למימר כל שהוא דהיינו הך לק"מ דוודאי הרגשת ציפורן היינו חגירת ציפורן וזהו שיעור הפגימה דבזה יכול להרגיש דק מן הדק ובא למעט דמי' לסאסא דהא נמי פגימה מיקרי דהא בברייתא קתני בהדיא סכין שיש בה פגימות ומ"מ בעי עלה דמי' לסאסא וזה באמת כשר דבעינן הרגשת ציפורן דוקא ואה"נ דכל פגימה כל שהוא שאוגרת שום דבר פסולה וכן עיקר לדינא גם בסתירת דברי הרמב"ם נראין דברי הפר"ח לכן אין להקל כלל בזה:

ט שהוליך והביא כל היום. עש"ך ולא ידעתי מאי קשיא להו דפשיטא דפסול שהי' במיעוט בתרא לא שייך כלל במוליך ומביא בסכין רעה דמה שפסלו מוליך ומביא בבהמה לפי שאחר ששחט רוב הוי ככולו והוי כמחתך בבשר בעלמא לא בסי' א"כ הוי חתיכה זו שהי' בין סי' לסי' אמנם פסול שהי' במיעוט בתרא היא משום שאנו מחשבין שחיטת המיעוט לשחיטה גמורה כמו שחיטת הרוב כיון שהיא בתורת שחיטה אחת] ולכך פוסל שהי' א"כ אם לא שהה כלל רק שחט בסכין שאינו חד א"כ בעוף מאיזה צד אתה פוסל מטעם שהי' מוליך ומביא לא איכפת לן דמה בכך שאח"כ מחתך בבשר הא כבר גמר השחיטה ברוב הקודם ואם אתה פוסל משום שהיי' במיעוט בתרא ולמה פסול משום דמיחשב שחיטה כמו הרוב והרי ברוב אין סכין שאינו חד פוסל ולמה יפסול במיעוט כיון דמחשבת לה שחיטה אף שכבר גמר לפסול שהי' ובמה נפשך כשר וחשבתי שהרב הש"ך ס"ק י"א כוון לזה שכתבתי אלא דלפי זה פשיטא דאפי' לכתחילה מותר דנהי דצריך מדרבנן שנים והוי שהי' בין סי' לסי' כמו בבהמה הא ליתא שאם אתה אתי עלה מכח דצריך מדרבנן שנים א"כ הרי מדרבנן לא סגי ברוב שנים ולא שייך לומר דיפסול מוליך ומביא אפי' במיעוט בתרא של סי' ראשון שהרי הוא צריך לשחוט לכתחילה כולו דוקא ואפי' בבהמה לא פסול רק משום דין התורה הוי כנשחט כולו והוי החתיכה במיעוט שהי' בין סי' ראשון לשני אבל בעוף דמדאורייתא ברוב סגי א"כ פשיטא שאין לפסול משום שהי' כלל דכי אסור לחתוך בבשר אחר שחיטה ואם מצד תקנת חכמים או משום שהי' במיעוט בתרא א"כ ע"כ משום דחשיב חדא שחיטה א"כ פשיטא דמוליך ומביא כשר כמו ברוב הראשון וזה ברור והש"ך ס"ק י"ב כתב לאסור לכתחילה בסכין שאינו חד אפי' בעוף א"כ ע"כ דלא כוון בס"ק י"א להנ"ל אבל מה שכתבתי הוא ברור ואתי שפיר מה שהתירו לשחוט כאן בסכין שאינו חד לכתחילה היינו בעוף וכמו שהבינו שם הב"י וד"מ והרב בהג"ה ציין שם דבבהמה טרפה לפעמים אבל בעוף מותר לכתחילה כמו שכתבתי ועיין לקמן סי' כ"א ומ"ש שם. ודע דאם שחט בסכין מלובנת שאינו חד יש מחלוקת בין רש"י להרשב"א וכבר כתבתי מזה בסי' ט' והעליתי דאפי' דיעבד טרפה דבזה אין חידודו קודם ע"ש:

תוכן העניינים

תפארת יעקב יורה דעה שחיטה וטריפות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה