אור ברסלב

תפארת יעקב חושן משפט חלק א· רבי יעקב גזונדהייט

על חו"מ סימן נט

על חו"מ סימן נח

א והמלוה אומר איני יודע. כ"כ בעה"ת שער נ"ג דדמי לחשוד ותמה בתומים דהטור פוסק בחשוד דלא פקע שטרו ולמה פסק כאן כבעה"ת והוא כתב משום דברי ושמא לכ"ע ברי עדיף להחזיק ובאמת לא דמי דהא השטר פשיטא דהוי להחזיק בכל מקום ומהאי טעמא בשמא ושמא גובה ועכ"פ למה פסק להחזיר השטר דהא חזקת שטר עדי' מחזקת ממון דהא בשטר מוציא ממון [גם מה שכתב ליישב קושית מהרש"א סוף המניח בד"ה מדסיפא עיין מ"ש לקמן סי' פ"ח ס"ק י"ג ותראה דדברי מהרש"א נכונים בזה ושם הארכתי בביאור דברי התו' שם דבלא"ה דבריהם תמוהין לכאורה ע"ש] וראיתי מי שכתב דהראי' היא מפוגם שטרו דאי בשמא גובה למה ישבע ואין זו ראיה דוודאי כשמודה שנפרע מקצת ועל השאר טוען שמא בוודאי אף דעה קמייתא שבבעל התרומות מודה דאינו גובה כיון דהורע כח השטר כ"כ אבל באומ' שמא שלא נפרע כלל אז השטר בתקפו דא"א דפרע הי' מוציא שטרו כמו שכתב בבעה"ת שם וכן נראה דהטור דייק דין זה מש"ס סוף פ"ק דמציעא דפריך לר' ירמיה בר אבא דקאמר סמפון היוצא מתחת ידי מלו' רצה לשחק בו ופסול מהא דתנן אם יש עמהן סמפונות יעשה מה שבסמפונות וקשה מאי קושיא הך דר' ירמיה מיירי שהמלוה טוען ברי שלא נפרע לכך אין השובר מועיל לפסול השאר אבל שם מיירי דטוען שמא לכך בצירוף השובר השטר בטל ושם קודם קאמר מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו א"כ סיפא נמי באינו יודע מיירי וע"כ צ"ל דהמקשן דייק דע"כ דטען ברי דאי בטען שמא מאי אירי' סמפונות בלא"ה השטר בעל כמו שכתב הטור וע"כ דטען ברי וקשיא לריב"א אך לפי זה יהא לכאורה דלא כמהרשד"ם שהביא הש"ך ס"ק א' דאל"כ אכתי מצי לאוקמא בשמא ושמא וע"כ דאף בכהאי גוונא אין צורך לסמפון ובלא"ה בטל השטר וצריך לומר דהקושיא כך כיון דבשמא ושמא גובה בלי סמפון אלמא דהוי כמו ברי וברי א"כ כיון דבשמא ושמא סמפון מבעל השטר ה"ה בברי כיון דבשמא ושמא נמי בלי סמפון גובה:

ב אינו גובה בו. לשון הטור צריך להחזיר לו שטרו ואין לו עליו אלא חרם סתם וכן הוא בבעל התרומות שם דהקשה מהא דקאמר מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו ולמה לא יחזירנו ללוה ותירץ דהתם דהלוה שותק ואינו כאן הלכך שמא יודה הלוה ולכך מוקי לה התם בשטרות קרועים לכך אסור לתבעו שמא יכשילנו להודות במה שאינו חייב אבל בלי שטרות קרועים שואל אותו אם יודה יתחייבו ואם יכפור יחזיר שטרו והר"ר יהודא ברצילוני תירץ דהתם במת מלוה ושטרות קרועים ע"ש שהאריך ותמה הגי"ת על הר"י ברצילוני דא"כ מאי פריך לריב"א הא ע"כ דידע דמצא בין שטרות קרועים דהא רישא איירי במת מלוה וא"כ קשה למה יהא מונח הא יורש גובה וע"כ בשטרות קרועים א"כ סיפא נמי ועיין תומים ס"ק ב' מה שהאריך ליישב קושיא זו בדוחק ותמהני דהא פשיטא דאין כאן מקום קושיא דהא בהדיא מבואר בבעל התרומות דהר"י ברצילוני מודה בעיקר הקושיא כמו שתירץ בעל התרומות דהתם הלוה אינו כאן ולא תבע לי' שטרו רק הוא הקשה שמא יפול קמי' ותירץ דוודאי לא יניחנו בין שטרות קיימים רק בין פרועים קרועים רק הא קשיא לי' לפי מה דמסיק בשטרות קרועים א"כ רישא נמי מקשה דמשמע באינם קרועים השטר קיים ולדעתי באמת אפי' אינו מונח בין הקרועים בטל בטוען שמא ועל זה תירץ ביתמי והרי זה מבואר דדוקא למסקנא דמוקי לה בקרועים הוכרח לאוקמא ביתמי אבל לס"ד דלא מיירי בקרועים אין צורך לאוקמא ביתמי כלל ומיירי בלוה עצמו ומצאו בין שטרות קיימים ואי משום דיפול קמי' יתמי כבר תירץ דיניחנו בין הקרועים עכשיו ע"ש היטב ותראה דאין כאן מקום קושיא כלל אמנם בעיקר הדין לבי אומר לי דבעל התרומות והטור לא סבירי להו הך דינא שהביא הנ"י בשם הרב הנשיא ז"ל דיכול לומר אח"כ עיינתי בחשבוני דלפי דבריהם למה יתחייב להחזיר לו שטרו הא יכול לומר שמא אח"כ אזכור דבאמת חייב לי ואם יחזיר לו השטר פשיטא דאינו יכול לומר כן והרב הנשיא דקדק בפי' שאין השטר פסול רק שאין ראוי לגבותו משמע מדבריו דאין ראוי לגבות בו אבל אין מוציאין ממנו השטר אבל לפי דבריהם דמוציאין ממנו השטר נראה דחולקין על הך דינא ועכ"פ לדברי הרב הנשיא ז"ל אם אומר שאינו רוצה להחזיר השטר שמא יזכור עוד החוב בבירור אין מוציאין מידו כנ"ל וצ"ע:

תוכן העניינים

תפארת יעקב חושן משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה