אור ברסלב

תפארת יעקב חושן משפט חלק א· רבי יעקב גזונדהייט

על חו"מ סימן נג

על חו"מ סימן נב

א עשו לי שנים מחמשים וכו' היינו כדי שלא יפגם שטרו וצ"ע שסתמו הטור ומחבר וכן בש"ס גופא גופא ובאמת בנאמנות נראה דלא שייך דין זה כלל דהא בזה ליכא שבועה ומזה הי' נראה לכאורה ראי' לדעת החולקין על בעה"ח לקמן סימן פ"ה דנאמנות לא מהני למקצתה ועיי"ש ס"ק ג' שעשיתי סמוכין לדעה זו ולפי זה אתי שפיר אבל לדעת הטור ומחבר שם קשה וביותר קשה דהא בהך דלקמן בשטר של מאה ורוצה לעשות חמשים ג"כ יש טעם זה דפוגם דאם יהא של מאה ויאמר שלא נפרע רק חמשים יהא פוגם משא"כ עכשיו יאמר שלא נפרע כלל כלל וע"כ דנ"מ בנאמנו' וכדומה דליכא שבועה והיאך סתמו הטור ומחבר דמשמע בכלהו בחד גוונא וצ"ע ועיין בסמוך:

ב ואפילו ידעינן וכו' שלא ברצון הלוה עיין תומים שהקשה במה נפשך אי מזמן ראשון עשו עדים שליחותן ואי מזמן שני פשיטא הא יכולין לעשות אלף שטרות ולא ידעתי הא בש"ס גופא קשה טפי דהא קאמר שטר של מנה לא יעשנו של חמשים שמא כתב לו שובר והשתא פשיטא דליכא למימר מזמן שני דא"כ בלא"ה לא יועיל השובר כמו שכתב הרשב"ם שם דמזמן ראשון מיירי א"כ תקשי הא עשו עדים שליחותן ובאמת אפילו אם נפרש דהלוה צוה בשליחות לכתוב הרבה שטרות ואחד יהא לו מ"מ לאחר היום הוי מוקדם וצריך לומר דמיירי שהיה כתוב בו ביום ושפיר לא שייך עשו עדים שליחותן חדא דהלוה צוה לכתוב מעיקרא הרבה ועוד דבשטר לא שייך עשו עדים שליחותם כמו שכתבתי לעיל סימן מ"א ס"ק ג' בשם הרא"ש ודוקא במי שפרע מקצת חובו שייך זה ע"ש. ולפי זה דמיירי בו ביום מיושב קושית התוספות שהקשו בהך דמעיקרא נמי נימא הטעם דשובר ולפי הנ"ל ניחא דוודאי לפרעון בת יומא לא חיישינן והכא ע"כ בו ביום משא"כ בהך דרוצה לעשות ממאה חמשים כיון דע"כ נפרע שפיר חיישינן לשובר וזה ברור [ובדברי רבינו ירוחם נראה דקמ"ל אפי' מזמן שני דלא חיישינן לקנוניא ונהי דיכולין לעשות הרבה שטרות מ"מ להחליף אינן יכולין כיון שהלוה אינו רוצה למסור לו שטר מחדש רק שאינו מוחה להחליף]:

ג ואפילו יש לו אחד של מאה נראה דאפי' בתוך זמנו דלא חיישינן לפרעון הכא שעושה שטר של נ' משטר של מאה חיישינן ואפילו למ"ד לקמן סימן פ"ד פוגם ח"ז אינו נשבע והיינו דלא איתרע על הנשאר מ"מ הכא שרוצה לכתוב שטר קטן חיישינן ואין להקשות א"כ מאי קשיא להו לתוס' דנימא מעיקרא הטעם דפרעו ונתן שובר דהא מעיקרא בתוך זמנו לא חיישינן ולק"מ דהתוספות שפיר הקשו לרבא דלית לי' ת"ז פ"ק דב"ב ולפי זה לדידן בלא"ה אתי שפיר הך דמעיקרא נ"מ בת"ז דלא חיישינן לפרעון אך באמת בלא"ה נראה לפע"ד ליישב קושית התוס' דוודאי כל שטר שלם הבא לפנינו לא חיישינן שנפרע ונתן שובר דהא נפרע שלא בפניו ולא חיישינן לשובר כל שיש בידו שטר רק הכא חיישינן לפי שהוא מודה דנפרע מקצת ועיין לקמן סי' פ"ד ומ"ש שם:

תוכן העניינים

תפארת יעקב חושן משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה