אור ברסלב

תפארת יעקב חושן משפט חלק א· רבי יעקב גזונדהייט

על חו"מ סימן יא

על חו"מ סימן י

א כיצד מזמינים. כתב הרא"ש בתשובה הביאו ב"י סוף סי' זה בראובן שתבע לשמעון שתבעו לדין ולא רצה לבוא שישנם קנס ההזמנה ושמעון אומר לה"דם שמעולם לא הזמינו לדין ואמר ראובן שיביא עדים שהזמינו חזר שמעון ואמר אמת:

שהזמין אותי אבל עמדתי עמו בדין ויש לי עדים על זה והשיב הרא"ש שאין שמעון:

נאמן אפילו כשיביא עדים דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דכיון שאמר מתחילה שלא הזמינו הודה שלא עמד עמו לדין ולא מהני עדים. ולפע"ד דין זה צ"ע:

מכמה טעמים חדא דודאי יש להבין דהאיך יעלה על הדעת דעדים משקרי ואי משקרי האיך אתה מאמינם באותו דבר על הלואה וע"כ דודאי עדים אומרים אמת רק הוא מחל הפרעון וכן הוא בתומים להדיא סי' ע"ט ע"ש והשתא הכא האיך שייך לומר שמחל מה שעמד עמו לדין סוף סוף כיון שעמד לדין לא נתחייב קנס ומאיזה צד אתה מחייבו עכשיו גם קשה לי על הרא"ש הנ"ל דמשמע אפי' חזר שמעון קודם שהביא ראובן העדים מ"מ אינו נאמן ובאמת מבואר לקמן סי' ע"ט בשם ב"י ומרדכי פרק כל הנשבעין וז"ל רמ"א שם בהגהה אפי' במקום דאיכא למימר דמה שהודה משום שראה עדים שבאו מ"מ הואיל והודה קודם שבאו העדים לא הוחזק כפרן אלמ' אף דיש מקו' לומר שמחמ' העדים הודה כמו הכא שראובן אמר לו שיביא עדים מ"מ יכול לחזור קודם שבאו העדים כיון שאז שתי הטענות באות לפוטרו יכול לחזור מפטור לפטור א"כ ה"ה הכא [דשוב ראיתי בש"ך סוף סי'י"ד שהקשה קושי' זו על הרא"ש] גם בלא"ה איני מבין דברי הרא"ש דלא אשכחן שיתחייב אדם קנס על פי עצמו כיון דעל ידי העדים פטור וכל החיוב על פי עצמו שהודה שלא עמד לדין ואף דמודינא דבהאי דכל האומר לא לויתי אף בקנס אמרינן הכי היינו דהתם אין ההודאה בחיוב הקנס רק בפרעון אבל הכא דהודה בגוף החיוב הקנס מהיכי תיתי לחייבו ואולי הך קנס שאני וצ"ע בזה: (ב) פתיחא של שמת' הטעם כיון דקא בעי למיתב זוזי לספרא כשיתירו לו הנידוי ואי אפשר להוציא ממון בלי עדים וכתב הרא"ש בשם הרמ"ה דמהכא משמע אף דמוכח פרק זה בורר שהלוה אינו צריך להחזיר למלוה הוצאות שהרי אמרו שם שלא יצטרך להוציא מנה על מנה מ"מ אם לא רצה לבוא וצריך להוציא לכופו לבוא לב"ד צריך הלוה להחזיר לו הוצאות ולפע"ד אין דבריו מוכרחין דהכא שאני שאין המלוה נוטל מהלוה יציאותיו רק הלוה צריך מיד ליתן שזהו להתיר עצמו מהנידוי ואם לאו יהא בנידוי ואין ענין זה למלוה והלא אין המלוה נותנו מתחלה רק הסופר ממתין עד שיבקש להתיר לו הנידוי ואז אין מתירין עד שישל' אבל מה שהמלו' צריך להוציא אפשר דאפי' מה שצריך לכופו אינו צריך ליתן. ונראה לפע"ד דדבר התלוי בהכחשה הדין עם הרמ"ה כיון שיתברר אח"כ ע"י עדיו וכה"ג צריך הלוה להחזיר לו הוצאו' שע"י הכחשתו נפסד אבל בדין דלא תלי' בהכחש' נראה שא"צ להחזיר לו ועיין תומים מה שכתב בכוונת התו' והנה בתו' לפנינו נכתב כשקורין אותו ולפ"ז כוונת' כשקורין אותו לעמוד בדין אחר ל' להתיר לו אז אין מתירין לו עד שישל' וכן נראה מלשון הרמב"ם אבל מלשון המחבר משמע. דמעיקרא קורעין כתב הנידוי ואח"כ נותנין שכר הסופר ולא ידעתי למה שינה מלשון הרמב"ם (ג) ואם יש בהם מומחה עסמ"ע מה שנסתפק בדעת רמ"א ולפעד"נ דכוונת רמ"א כיון דקיימא לן יחיד מומחה יכול לדון את האדם בע"כ א"כ אף דממידות חסידות אין לו לדון בע"כ מ"מ כל שמתרה בו בשם המומחה א"כ מה בכך דלא ידע שהוא מפי כל הב"ד סוף סוף הוא היה לו לבוא כיון שהמומחה מתרה בו ובזה חייב נידוי ומ"מ לא זכרו רמ"א בפי' כיון דקיימא לן לעיל ס"ג דבזמן הזה אין מומחה לרבים שידון ביחידי, ומ"מ כתבו רמ"א קודם להורות דמדינא דגמר' אף אם אינו ידוע שהב"ד יושבין באותו יום כל שאומר בשם המומחה סגי ומ"מ לענין זה אף בזמן הזה חולקין כבוד למומחה:

ד וכן אם היה בעיר. דברי הרב תמוהין כמו שתמה בסמ"ע ועיין מה שדחק מאוד ליישב לאיזה צורך הוצרך הרב להשמיענו דגם בזה הטעם כן הגם שהוא מפורש בגמרא להדיא גם בש"ע מציין כאן טור ולא ידעתי הא גמרא מפורשת הוא ולפעד"נ כאשר נדקדק בלשון הרמ"א שכתב וכן אם היה בעיר ולפי הענין היה לו לומר וכן אם הוא בעיר כדאיתא בגמרא כמו שכתב הרמב"ם מי שהוא במדינה ובכפר שייך לומר היה בכפר שעכשיו בביתו אבל בעיר הרי הוא עכשיו ותמיד בעיר ולא שייך לומר היה בעיר ודבר ברור הוא דכוונת הרב להשמיענו דין מחודש דבגמר' ס"ד דדוקא אם הוא בעיר ולא נסע לכפר שייך לומר דהם לא יגידו לו שיחשבו השליח הגיד לו אבל נסע לכפר רק שהיה מקודם בעיר אז יש לומר דודאי יגידו לי כשיבוא ולא יחשבו שקודם שנסע לכפר הגיד לו השליח בזמן מועט כזה קמש"ל דמ"מ כל שהיה בעיר אחר שהגיד להם השליח אף שאח"כ נסע מהעיר לא יגידו הם כי יחשבו שאחר שהלך השליח מן הבית מצאו בעיר והגיד לו וכן משמע מלשון הטור שכתב ג"כ במה דברים אמורים כשלא היה בעיר והיינו דכל שהיה בעיר לא מהני. ואפשר שלזה נתכוון המציין טור כן נ"ל:

תוכן העניינים

תפארת יעקב חושן משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה